סינגפור היא העיר ה"חכמה" בעולם בשנת 2019. כך על פי הדירוג החדש וה"ממוקד אזרח" הייחודי של אזורים עירוניים גלובליים, שנבחנו על פי השפעת מאמציהן להפוך ערים ל"חכמות ", תוך איזון היבטים כלכליים וטכנולוגיים עם הממד האנושי.
IMD Smart City index 2019 הוא דירוג של 102 ערים ברחבי העולם שהוכן על ידי IMD World Competitiveness Center’s Smart City Observatory בשיתוף האוניברסיטה לטכנולוגיה ועיצוב בסינגפור וגוף נוסף.
לפי מדד זה, עשר הערים החכמות המובילות בשנת 2019 הן: סינגפור (1), ציריך (2), אוסלו (3), ז'נבה (4), קופנהגן (5), אוקלנד (6), טאיפיי סיטי (7), הלסינקי (8), בילבאו (9) ודיסלדורף (10).
תל אביב מאיישת את המקום ה-46, כשהיא ממוקמת אחרי שנזן, האנזו ודובאי, אך לפני סיאול, ברצלונה ואף פריז. הרייטינג של הערים נע בין AAA ל-D ותל אביב נמצאת במקום טוב באמצע עם BB, המעיד על חוזקה בטכנולוגיה.
לפי עורכי המדד, ערים חכמות הופכות להיות מגנטים להשקעה, כישרון וסחר. עם זאת, נראה כי חלק משמעותי מהמאמצים והאנרגיה שהופנו לכך, מנותקים מהשאיפות לטווח הארוך של האזרחים. "ללא תמיכתם ומעורבותם של האזרחים, ערים חכמות עלולות לא להיות בנות-קיימא", טענו עורכי המדד.
האינדקס מראה שאין אסטרטגיה אחת המתאימה לכולם. למרות ששלוש הערים המובילות משיגות ציון גבוה מאוד עבור אופן הנגשת השירותים לאזרחים, ציוניהן משתנים ביחס ל"טכנולוגיות" המעריך את ההשפעה האמיתית שלהן על חיי היומיום של האזרחים.
סינגפור, למשל, מצליחה היטב בבטיחות, ניטור איכות האוויר וגודש התנועה, בעוד שציריך חזקה בתחבורה ציבורית ובגישה לשירותי רפואה ותרבות. באשר לאוסלו – אזרחיה נהנים מאיכות פתרונות "כלכלה מעגלית", הצבעה מקוונת וניידות לאופניים.
המדד חשף גם כי הביצועים הכלכליים של ערים חכמות מושפעים עמוקות מהקשרם. לדוגמה, מרכזים עירוניים גדולים כמו סן פרנסיסקו (במקום ה-12) או לונדון (במקום ה-20) נכללים ב-20 המובילים במדד IMD Smart Cities 2019. אבל ערים בסדר גודל קטן יותר, כמו בילבאו (במקום ה-9) – עם אוכלוסיות מתחת ל-500,000 – מדורגות גבוה במיוחד.
בנוסף, צוין כי הדאגות והשאיפות של אזרחים משתנים במידה רבה בהתאם לתרבות וסביבות חברתיות-כלכליות. "לאזור אסיה-פסיפיק יש תפקיד מיוחד לסייע לנו לזהות את האסטרטגיות הנכונות לבניית ערים חכמות בצורה שצריכה להיות אנושית-מרכזית ולא ממורכזת טכנולוגית. החוויה של סינגפור שונה מאוד מזו של שנזן או ג'קרטה, או אפילו מלבורן", הצהיר פרופסור צ'אן הנג צ'י, יו"ר מרכז Lee Kuan Yew לערים חדשניות באוניברסיטה לטכנולוגיה ועיצוב בסינגפור.
בהמשך, צוין כי "ערים חכמות" הן זן שהולך וצומח במהירות, ומהווה קרקע פוריה לניסויים חדשים באזורים קריטיים, החל מתכנון עירוני, אנרגיה ברת קיימא ואסטרטגיות תובלה לאינטגרציה חברתית ומשיכת כישרונות. כאשר מנהיגים ואזרחים ברחבי העולם מעריכים, מעצבים, מיישמים ומשפרים דרכים ליצירת ערים טובות יותר, הם מתמודדים עם שלל החלטות ופתרונות חלקיים לבעיות ספציפיות כמו עומסי תנועה, ניהול פסולת ופשע. בנוסף, איכות חיים (כולל סביבה, בטיחות, גישה לשירותי בריאות וחינוך, אך גם ניידות ואינטראקציה חברתית) נראים כשאיפות בולטות יותר ויותר ל"ערים חכמות" ברחבי העולם.
עם זאת, מכשולים בדרך לצמיחת "ערים חכמות" כוללים פער בין סדרי העדיפויות של הרשויות העירוניות לאלה של אזרחיהם. טכנולוגיות רבות אינן באות לידי ביטוי באוכלוסיות אותן הן טוענות כי הן משרתות. במקרים רבים, שירותים מקוונים מתקדמים זמינים באופן תיאורטי לאזרחים, אך מסורבלים מדי או לא קיבלו די פרסום בכדי לפגוש מסה קריטית של משתמשים. ברוב המקרים נראה כי שירותים כאלה יוזמו בצורה "מלמעלה למטה", במקום להתבסס על סדרי העדיפויות של האזרחים.
"ערים חכמות צומחות ופורחות בכל חלקי העולם. אי אפשר להתעלם ממציאויות כלכליות: ערים במדינות עניות מתמודדות עם חסרונות, אשר ידרשו פעולות ספציפיות לתיקון בדרך לעבר החכמה המיוחלת", סיכם פרופסור ארטורו בריס, מנהל המרכז לתחרותיות עולמית ב- IMD.