בשנת 2015 היו הכנסות מלונות התיירות יותר מ-9 מיליארד שקלים, עלייה של 7% בהשוואה לשנת 2014, שבה היה מבצע צוק איתן. סך ההוצאות ב-2015 היו כ-7.6 מיליארד שקלים, גידול של 5% לעומת 2014. ההפרש בין ההוצאות לבין ההכנסות יצר את רווח המלונות בשנת 2015 שהגיע ל-1.6 מיליארד שקלים לפני ניכוי פחת והוצאות מימון, והיווה 18% מההכנסות. כך מסרה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בדגש, כי הנתונים הכספיים הם במחירים של ממוצע שנת 2015.
יש לציין, כי בשנת 2015 היו 374 מלונות תיירות ובהם 51 אלף חדרים והשנה הסתכמה בירידה של 2% במספר הלינות במלונות התיירות. כמו כן, חלה ירידה של 11% במספר התיירים ועלייה של 4% במספר הלינות של ישראלים. תפוסת החדרים השנתית הייתה 61%.
לא כל המלונות הרוויחו
היות ורווח המלונות הוא ממוצע סטטיסטי של כל 374 המלונות קשה לומר שכל המלונות הציגו רווח. ניתן אף לשער, כי היו מלונות שהכנסותיהם היו נמוכות והן בקושי הגיעו לאיזון ואפילו צנחו לתהום ההפסדים. בעיקר המלונות שלא שייכים לרשתות הגדולות, שהכנסותיהם, כרשת, מבוססות לא רק על הלנת אורחים ואירוחם, אלא גם על מקורות הכנסה נוספים כמו קטריג למוסדות וארגונים חיצוניים, ארוחות לצה"ל וארגון אירועים.
יתרה מכך, על פי תגובת התאחדות המלונות, "מאחר וההשקעה ההונית בבתי המלון בארץ גבוהה, ועומדת על יותר מ-40 מיליארד שקל, הרי שרווח של 1.6 מיליארד שקלים, לפני הוצאות מימון ופחת, הוא רווח נמוך יחסית לענפי משק אחרים, ביחס לכל קנה מידה כלכלי וכמובן לעומת המלונאות בעולם".
רווח רציף
מהלמ"ס נמסר, כי בשנים 2015-2009 עלו ההכנסות בבתי המלון באופן רציף, בכל שנה לעומת קודמתה למעט שנת 2011 שבה נרשמה ירידה של כאחוז אחד ושנת 2013 בה נרשמה ירידה של כ- 3%. בשנים 2015-2014 נרשמו עליות בהכנסות, בשנת 2014 ירד הרווח בכ-12%, ואילו בשנת 2015 נרשמה עלייה של 13% ברווח.
עוד נמסר מהלמ"ס, כי ההוצאות של מלונות התיירות (כולל תמורה למשרת שכיר) עלו בין השנים 2015-2010, כל שנה לעומת קודמתה, פרט לשנת 2013 שרשמה ירידה קלה בהוצאות.
ממצאים משנת הסקר האחרון שהופק עבור שנת 2013
הסקר האחרון של הלמ"ס, שניתח את ההכנסות וההוצאות והשלכותיהן בוצע בשנת 2013, אבל לפיו אפשר ללמוד ממנו את הרגישות הכלכלית של ענף המלונאות בכל שנה על התרחשותיה השונות.
בשנים 2002 ל-2004 היוותה תמורה למשרות (עלות העבודה) בין 41%-38% מסך ההכנסות. בשנים 2013-2004 ירד האחוז היחסי של התמורה למשרת שכיר ל- 33%- 35% מסך ההכנסות.
הערך המוסף של המלונות הגיע בשנת 2013 ל-4.6 מיליארד שקלים ורשם ירידה של כ-2% לעומת 2012. הערך המוסף של הרמות הגבוהות של המלונאות (רמה I ורמה II) מהווה 70% מסך הערך המוסף במלונות.
בשנת 2013 נרשמה ירידה בהכנסות בכל רמות המלונות לעומת 2012. הירידה הגבוהה ביותר נרשמה ברמה III (כ-4%). בהוצאות נרשמו עליות בכל הרמות למעט ברמה III (ירידה של אחוז), והרווח ירד בכל הרמות. רמה IV היא של כפרי נופש ומלונות דירות.
בניתוח התוצאות לפי יישובים, מתברר, כי בשנת 2013 הייתה ירידה בהכנסות של המלונות לעומת 2012 ברוב היישובים ועלייה בישובים אילת, שפת ים המלח, קיבוצים ומושבים שיתופיים. העלייה הגבוהה ביותר בהכנסות הייתה בשפת ים המלח (כ-4%), והירידה הגבוה ביותר בהכנסות הייתה בחיפה (כ-10%)
בשנת 2013 נרשמו ירידות בהוצאות לעומת 2012 ביישובים: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, נתניה ושפת ים המלח. הירידה הגבוהה ביותר נרשמה חיפה (10%). בערים אילת, הרצלייה, טבריה, קיבוצים ומושבים שיתופיים נרשמה עלייה.
תגובת התאחדות המלונות בישראל: "התחזקות שער החליפין של הדולר בשנת 2015 הגדילה משמעותית את הכנסות בתי המלון מהתיירות הנכנסת. הודות להתחזקות הדולר, הגיע הרווח התפעולי לפני הוצאות פחת ומימון ל- 1.6 מיליארד שקלים, שהם 17.6% מהמחזור.
"הוצאות מימון ופחת מגיעות במלונאות בארץ להיקף של כ- 14%-13% מהמחזור בשנה, כך שהרווח הנקי נמוך משמעותית. אילולא ההתחזקות הבלתי צפויה של שער הדולר – הרווחיות, שגם כך היא נמוכה, הייתה נשחקת בצורה משמעותית.
"מאחר וההשקעה ההונית בבתי המלון בארץ גבוהה, ועומדת על יותר מ-40 מיליארד שקל, הרי שרווח של 1.6 מיליארד שקלים, לפני הוצאות מימון ופחת, הוא רווח נמוך יחסית לענפי משק אחרים, ביחס לכל קנה מידה כלכלי וכמובן לעומת המלונאות בעולם.
"תמונת המצב במחצית הראשונה של שנת 2016 פחות טובה לבתי המלון, משום שהרוח הגבית של שער החליפין של הדולר הפכה להיות שלילית, בה בשעה שנתוני בתי המלון מלמדים על פחות לינות תיירים מאשר לפני צוק איתן.