באזור אילת ישנם כ- 12,000 חדרי מלון. לביצוע עבודות של חדרנות, שטיפת כלים וניקיון שטחים ציבוריים, נדרשים אלפי עובדים, וזאת במיוחד על רקע העדר עורף אורבני לעיר אשר יוכל לסייע בגיוס עובדים. במשך השנים ניתנו פתרונות שונים בעלי אופי זמני לסיפוק כוח האדם הנדרש.
יצוין, כי על סמך הסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לירדן בעבר, מועסקים היום עד 300 פועלים ירדנים באזור אילת בתחומים שונים על בסיס יומי. הסדר זה פועל בצורה טובה משנת 2000 כאשר מידי יום נכנסים כ- 170 פועלים ירדנים לביצוע העבודות הללו וחוזרים לירדן בתום יום עבודתם ("עובדים יומיים").
כעת מוצע להתיר העסקתם של עד 1,500 עובדים אזרחי ירדן בבתי המלון באילת, כדי לספק פתרון יציב וזמין של כוח אדם עבור בתי המלון, בהתאם לנדרש בכל עת. מוצע שהעובדים הירדניים יהיו עובדים יומיים היוצאים מישראל בתום יום עבודתם, תוך שיועסקו בעבודות ניקיון, חדרנות ושטיפת כלים בבתי מלון באילת בלבד. הסדרה זו תתרום גם ליחסים בין ישראל לבין ירדן וכן תסייע כלכלית לירדן בהתמודדות עם האבטלה הגבוהה באזור דרום ירדן.
יצוין כי עד כה, המאמצים שהושקעו ע"י משרדי הממשלה ותעשיית המלונאות לעידוד ישראלים לעבודות אלה לא צלחו. בין היתר, משרד התיירות, בשיתוף משרד האוצר ונציגי המלונות ניסו בעבר לצאת במבצעים חסרי תקדים (כגון ב"מבצע עובדה"), המפצים עובדים ישראלים בשכר ובתנאים מיוחדים כגון מלגות לימודים, מענקים שנתיים, כלכלה, מגורים, מעונות יום ועוד, אולם גם פעולות אלו לא סייעו בגיוס עובדים. כלכלת העיר אילת מבוססת על תיירות. כל פגיעה בתעשייה זו, בעקבות מחסור בכוח אדם, תהווה פגיעה ישירות בכלכלת העיר ובתושביה.
שר התיירות, ד"ר עוזי לנדאו: "בחרנו לקדם את נושא אישור אשרות העבודה לעובדים ירדנים באילת מתוך רצון לחזק את ענף המלונאות. במלונות באילת קיימת מצוקת כוח אדם, ההולכת וגוברת ככל שקרבה עונת הקיץ, מצוקה העלולה להוביל לפגיעה משמעותית בענף התיירות באילת ובכך, לפגיעה במקור ההכנסה והתעסוקה של עשרות אלפי משפחות, בעיקר מהשכבות הפחות מבוססות. חשיבותה של תעשיית התיירות היא ביצירת מקומות תעסוקה רבים שיובילו לצמצום הפערים החברתיים כלכליים. אישור הצעת ההחלטה ייתן מענה למחסור הגדול בידיים עובדות ואני משוכנע שהמהלך אף יחזק את יחסי השלום בין ישראל לבין ירדן".