מתווה שר התיירות חיים כץ לסיוע כלכלי לתעשיית התיירות

כזכור, בדיון שנערך בוועדת הכספים בשבוע שעבר על פיצויים לתעשיית התיירות,  במסגרת התוכנית הכלכלית לפיצוי עסקים שנפגעו מהמלחמה, ובעקבות בקשתו של השר חיים כץ לגבש מתווה ייחודי לתעשייה, ועדת הכספים הסמיכה את משרד התיירות להגיש הצעה לפיצוי שתאושר על ידי הוועדה.

שר התיירות חיים כץ: "המתווה שגיבשנו מאזן בין הצרכים של התעשייה לבין שיקולי תקציב. תעשיית התיירות מפרנסת עשרות אלפי משפחות ומעשירה את קופת המדינה בשגרה. האינטרס שלנו כמדינה לוודא שהבסיס לפעילות שוטפת נשמר ומאפשר התאוששות מהירה ביום שאחרי. ההשקעה בתעשייה תחזיר את עצמה, בשלב זה תפקידנו לסייע ולא לעשות חשבונות קטנים".

ההצעה גובשה על ידי ד"ר אביגדור קפלן, שהתנדב לסייע לבקשת השר כץ, תוך תיאום ציפיות עם התעשייה.

עיקרים לפי ענפים

1.סוכני נסיעות, מארגני תיירות וחברות שירות בתחום התעופה:

# הכללת חברות שמחזורן עולה על 400 מיליון ₪ בתוכנית הכלכלית.

# מע"מ וירטורלי לתעשיית התיירות – מארגני התיירות יגישו דווח משלים שיכלול גם את התשומות החייבות במע"מ בשיעור 0% לצורך חישוב המענק על פי התוכנית הכללית.

# כדי לאפשר למארגני תיירות, ששיעור הירידה במחזורם הוא 80% ומעלה לשמר את כוח האדם המקצועי המועסק על ידם בשגרה, גובה הפיצוי אשר יינתן בסעיף שכר לא יוכפל בשיעור ירידת המחזור על פי התכנית הכללית והפיצוי בסעיף שכר לא ייכלל בתקרת הפיצוי החודשי.

2.חברות ההסעה:

# לתשומות המחושבות על פי התוכנית הכללית יתווספו הוצאות ביטוח והוצאות רישיון רכב המתייחסות לרכבים בבעלות.

3.חברות השכרת רכב לתיירים:

# פטור מתשלומי דמי שכירות לרשות שדות התעופה לרבעון הרביעי של 2023.

4.מורי הדרך:

# הכרה בייחודיות העיסוק של מורי הדרך עקב כך שחלקם שכירי יום, חלקם עוסקים מורשים וחלקם שילוב של השניים ומתן מענה  ייחודי כפי שנעשה  בתקופת הקורונה.

5.חברות תעופה:

# חברות התעופה תוחרגנה בענין מגבלת מחזור של עד 400 מיליון ₪ כדי לקבל סיוע על פי התוכנית הכללית.

# השיפוי בגין שימור עובדים יינתן לחברות לפי התוכנית הכללית, אך ללא הגבלת תקרת השכר.

# המדינה תעמיד לרשות החברות הלוואה והחזרים יתבצעו במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2023 בריבית פריים ולפירעון במשך חמש שנים.

# החברות תשלמנה לרשות שדות תעופה לחודשים אוקטובר – דצמבר 2023 רק מחצית מהסכום אשר היה עליהן לשלם בגין חודשים אלה.

# תוקם קרן למתן הלוואות לחברות תעופה בערבות מדינה על חלק מסכום כל הלוואה, הפרטים בנידון יוגשו בנפרד בתאום עם משרד התחבורה.

6.מלונות:

# כל מלון יחשב כיחידת רישום עצמאית לצורך חישוב הסיוע שיקבל לפי התוכנית הכללית.

# הכנסות המלונות מהמדינה בתקופת המבצע יכללו במחזור לצורך חישוב שיעור הפגיעה  בהן.

# מענק שיפוץ למלונות בגובה 400 מיליון ₪. מלונות שאירחו את תושבי היישובים שהתפנו על פי החלטת הממשלה ואשר הממשלה מימנה במישרין או בעקיפין את שהייתם במלונות, יקבלו מענק חד פעמי לשיפוץ החדרים ושטחי הציבור במלונות הללו, בשיעור של 18% מהכנסותיהם מהמדינה.

# מלונות שאירחו מתפנים יקבלו הנחה חד פעמית בתשלומי ארנונה, מים וביוב עבור הרבעון הרביעי של שנת 2023.

# תוקם קרן הלוואות למלונות בהיקף של 500 מיליון ₪.

התאמת תוכנית הסיוע הכללית לתעשיית התיירות.docx  

6.11.2013

התאמות נדרשות בחוק "התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)"

לענף התיירות

1. רקע[1]
   • א. לענף התיירות חשיבות כלכלית רבה והוא משפיע על ענפי כלכלה רבים. תפוקת הענף בשנים 2020,2021 ו-2022 נפגעה כתוצאה ממגפת הקורונה, לכן כדי לקבל תמונה שנתית מלאה על פעילות הענף נתייחס לנתוני 2019 והם:
     • הוצאות תיירים מחו"ל נאמדו ב-25.9 מיליארד ₪ שהם 13.1% מסך ייצוא השירותים של ישראל,
     • הערך המוסף של הענף נאמד ב-33.5 מיליארד ₪ שהם כ-2.5% מהתוצר,
     • מספר המשרות בענף נאמד ב-149,900 שהם כ-3.8% מכלל המשרות במשק.
   • ב. ענף התיירות מהווה מחולל תעסוקה מרכזי בירושלים וביישובי הפריפריה (טבריה, נצרת, עכו, צפת ועוד) .
   • ג. "היקף התיירות לישראל היא הישג שיש לפתחו בשל חשיבותו המדינית והכלכלית ולהביאו בחשבון גם בענייני הביטחון"[2]
   • ד. פעילות הענף נעצרה כמעט לחלוטין כתוצאה ממבצע "חרבות ברזל" . צפוי שהתוצר במשק ירד בכ-2.5% רק כתוצאה מהפגיעה הקשה בענף התיירות.
   • ה. ענף התיירות הוא הראשון להיפגע בפרוץ מלחמה והאחרון שחוזר לפעילות רגילה. בהעדר סיוע מהמדינה עלולות חברות רבות בענף להגיע לחדלות פירעון.
   • ו. מסמך זה מתייחס אך ורק לסיוע לרבעון הרביעי של שנת 2023 . תוכנית סיוע ליציאת הענף מהמשבר בתום המלחמה תגובש בנפרד בהתחשב בחזרה המאוחרת והמדורגת לשגרה.
   • ז. נדרשות התאמות לענף התיירות בתוכנית הכללית לסיוע כלכלי (להלן "התכנית הכללית"), הן בגלל ממדי הפגיעה בענף והן בגלל מאפייניו הייחודיים .
   • ח. ההתאמות הנדרשות אינן זהות לכל אחד מענפי המשנה של הענף ועל כן מסמך זה מתייחס לכל אחד מהם בנפרד.

2. התאמת התוכנית לסוכני נסיעות, מארגני תיירות וחברות שירות בתחום התעופה (להלן: "מארגני תיירות")
   • א. התוכנית הכללית מניחה שחברות שהיקף המחזור שלהן עולה על 400 מיליון ₪ לשנה ממשיכות לתפקד ולו באופן חלקי ולכן לא נדרש להעניק להן סיוע. בענף התיירות פועלות מספר גדול יחסית של חברות שמחזורן, בתקופות רגיעה, עולה על 400 מיליון ₪ והן משותקות לגמרי או סובלות מפגיעה אנושה ולכן חברות אלה תכללנה בתוכנית הכללית.
   • ב. התוכנית הכללית מתבססת על סיוע כאחוז משיעור הפגיעה בירידה במחזור וכאחוז מהתשומות. התשומות המוכרות מחושבות על בסיס תשלומי המע"מ. בענף התיירות מרבית התשומות של מארגני תיירות, חייבות במע"מ בשיעור 0% ולכן אינן מדוחות לרשות המיסים,
   • ג. החלת התוכנית הכללית כלשונה, אינה מתאימה לענף ולכן יש לאפשר למארגני התיירות להגיש דווח משלים שיכלול גם את התשומות החייבות במע"מ בשיעור 0% לצורך חישוב המענק על פי התוכנית הכללית.
   • ד. כדי לאפשר למארגני תיירות, ששיעור הירידה במחזורם הוא 80% ומעלה, לשמר את כוח האדם המקצועי המועסק על ידם בשגרה, גובה הפיצוי אשר יינתן בסעיף שכר לא יוכפל בשיעור ירידת המחזור על פי התכנית הכללית והפיצוי בסעיף שכר לא ייכלל בתקרת הפיצוי החודשי.
3. חברות ההסעה
   • א. קיימות כ-500 חברות הסעה העוסקות בהסעת תיירים. כשליש מהאוטובוסים והמיניבוסים המופעלים על ידן חכורים מחברות ליסינג ושאר הרכבים הם בבעלותן.
   • ב. לתשומות המחושבות על פי התוכנית הכללית יתווספו הוצאות ביטוח והוצאות רישיון רכב המתייחסות לרכבים בבעלות.
4. חברות השכרת רכב לתיירים
   • א. החברות המשכירות רכבים לתיירים לתקופות קצרות שוכרות מרשות שדות התעופה משרדים ומגרשים בהם חונים הרכבים. הרכבים המשמשים להשכרות לתיירים חונים ללא שימוש במגרשי החניה בנמלי התעופה.
   • ב. החברות הללו תהינה פטורות מתשלומי דמי שכירות לרשות שדות התעופה לרבעון הרביעי של 2023.

5. מורי הדרך

יש להכיר בייחודיות העיסוק של מורי הדרך עקב כך שחלקם שכירי יום, חלקם עוסקים מורשים וחלקם שילוב של השניים וכן יש לתת להם מענה ייחודי כפי שנעשה לגביהם בתקופת הקורונה.

6. חברות תעופה
   • א. הסיוע לחברות התעופה יגובש בתאום ובהסכמת משרד התחבורה. להלן הצעת משרד התיירות.
   • ב. חברות התעופה תוחרגנה בענין מגבלת מחזור של עד 400 מיליון ₪ כדי לקבל סיוע על פי התוכנית הכללית.
   • ג. השיפוי בגין שימור עובדים יינתן לחברות לפי התוכנית הכללית אך ללא הגבלת תקרת השכר.
   • ד. לחברות קושי תזרימי עקב הצורך להחזיר ללקוחותיהן את הכספים ששולמו עבור כרטיסי טיסה שטרם נוצלו. המדינה תעמיד לרשות החברות הללו הלוואה בסכום ההחזרים הנ"ל שיתבצעו במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2023 בריבית פריים ולפירעון במשך חמש שנים.
   • ה. החברות תשלמנה לרשות שדות תעופה לחודשים אוקטובר – דצמבר 2023 רק מחצית מהסכום אשר היה עליהן לשלם בגין חודשים אלה.
   • ו. תוקם קרן למתן הלוואות לחברות תעופה בערבות מדינה על חלק מסכום כל הלוואה, הפרטים בנידון יוגשו בנפרד בתאום עם משרד התחבורה.
7. מלונות
   • א. כל מלון יחשב כיחידת רישום עצמאית לצורך חישוב הסיוע שיקבל לפי התוכנית הכללית.
   • ב. הכנסות המלונות מהמדינה בתקופת המבצע יכללו במחזור לצורך חישוב שיעור הפגיעה בהן.
   • ג. מלונות שאירחו את תושבי היישובים שהתפנו על פי החלטת הממשלה ואשר הממשלה מימנה במישרין או בעקיפין את שהייתם במלונות (להלן: "המתפנים") יקבלו מענק חד פעמי לשיפוץ החדרים ושטחי הציבור במלונות הללו (להלן: "מענק שיפוץ"), בשיעור של 18% מהכנסותיהם מהמדינה עבור אירוח המתפנים ברבעון הרביעי של שנת 2023 ובאופן:
     • מענק שיפוץ הכולל לכל המלונות לא יעלה על 400 מיליון ₪.
     • מענק השיפוץ למלון עבור כל חדר (לפי סווג המלון בתעריפים שנקבעו למתפנים) לא יעלה על סך של:
       1. 10,000 ₪ לחדר למלון ברמה א'
       2. 8,000 ₪ לחדר למלון ברמה ב'
       3. 6,000 ₪ לחדר למלון ברמה ג'
       4. 4,000 ₪ לחדר לבית הארחה אחר
     • ד. ככל שהמלון קבל שיפוי מחברת ביטוח בגין נזקים שנגרמו על ידי המתפנים יקוזז הסכום שקבל ממענק השיפוץ.
     • ה. מענק השיפוץ כולל גם כיסוי לשיפוץ שטחים ציבוריים בחדרי המלון ככל שיידרש שיפוץ כזה.
     • ו. מענק השיפוץ ישולם למלון לאחר סיום שהייתם של כל המתפנים ששהו בו במימון המדינה.
     • ז. מלונות שאירחו מתפנים יקבלו הנחה חד פעמית בתשלומי ארנונה, מים וביוב עבור הרבעון הרביעי של שנת 2023 בשיעורים הבאים:
       • 40% מתשלומי הארנונה
       • 25% מהתשלומים לתאגידי המים.
     • ח. תוקם קרן הלוואות למלונות בהיקף של 500 מיליון ₪ שתעניק הלואות שתקצה הלוואות למלונאים בתנאים הבאים:
       • ערבות מדינה של 90% מסכום ההלוואה (בקורונה ערבות המדינה הייתה בשיעור של 60%)
       • גובה הלוואה למלון תהא בשיעור של 16% מהמחזור (בקורונה גובה ההלוואה למלון היתה בשיעור של 8%-16% מהמחזור)

*תקופת פירעון 10 שנים עם גרייס של שנתיים.

[1] מתוך סקירה כללית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על "השפעת מלחמת חרבות ברזל על ענף התיירות מיום 30.10.2023

[2] המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל INSS בדוח משנת 2019