Site icon IAS

מחפשים אור בקצה המנהרה

מסקר הערכת מגמות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לרבעון השלישי של השנה, עולה כי למעלה מ-80% מהמנהלים בתחום המלונאות ציינו כמגבלה חמורה "מחסור בהזמנות תיירים מחו"ל" ואילו למעלה מ-60% את "המצב הביטחוני בישראל".

תוצאות סקר הערכת המגמות בעסקים מנותחות באמצעות מאזן, שהוא ההפרש המשוקלל בין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הטבה במצב לבין אחוז מנהלי החברות אשר דיווחו על הרעה.

המגבלה של "מחסור בהזמנות תיירים מחו"ל" היא לכשעצמה קשה, בעיקר כאשר לא נראה באופק ששערי נתב"ג יפתחו לרווחה בקרוב כדי לקלוט את תנועת תיירים. להוסיף לכך את המגבלה "המצב הביטחוני בישראל", שאיש לא רואה את האור בקצה המנהרה, ניתן  להבין עד כמה קשה לפעול היום בתעשיית התעופה והתיירות הישראלית.

חיילים בירושלים

מי שמסתובב כיום בירושלים, רואה ברחובותיה אלפי חיילים ושוטרים. זה אולי נכון מבחינה ביטחונית, אבל מהווה אבן נגף רצינית בהבאת תיירים לעיר. כרגע המצב עדיין סביר, כי לא נרשמו ביטולים משמעותיים, אבל עצירת ההזמנות, מפחידה ומביאה עימה את המשבר התיירותי הבא.

ממבט על הסקר בתחומים שונים עולה כי למעלה מ-30%  מהמנהלים בתחום הבינוי ציינו כמגבלה חמורה "עיכובים בקבלת היתרים/אישורים" ו"מחסור בקרקע זמינה". כרבע מהמנהלים ציינו כמגבלה חמורה "מחסור בעובדים מקצועיים (בעבודות רטובות ולא רטובות)". נתונים משמעותיים העוצרים את קידום הבנייה בארץ שישפיעו באופן שלילי על יישום הרצון של שר התיירות יריב לוין לבנות בעתיד הקרוב מלונות חדשים ברמה של 2 – 3 כוכבים.

שער החליפין

מנהלי המגזר העסקי שהשתתפו בסקר נשאלו על ציפיותיהם לגבי הרמה של שער החליפין שקל – דולר ארה"ב בעוד שלושה חודשים ובעוד שנה. ברבעון השלישי של השנה (יולי – ספטמבר) הציפיות של מנהלי החברות לגבי שער החליפין בעוד שנה היו בממוצע 3.90 שקלים, שהן גבוהות מציפיותיהם בעוד שלושה חודשים (ממוצע 3.84 שקלים לדולר והן משער הדולר היציג הממוצע באותו רבעון של 3.85 שקלים לדולר).

ניתן גם לראות, כי ברבעון השלישי השנה, עלו ציפיות המנהלים לגבי שער החליפין לעוד שלושה חודשים לשער של 3.81 שקלים לדולר ביולי ו-3.86 שקלים לדולר בספטמבר. ואילו בעוד שנה לשער של 3.88 שקלים לדולר ביולי ו-3.93 שקל לדולר בספטמבר.

מבחינה מעשית העלייה בציפיות המנהלים לגבי שער החליפין תואמת את העלייה בשער הדולר היציג בפועל ברבעון השלישי השנה, 3.78 שקלים לדולר ביולי ו-3.91 שקלים לדולר בספטמבר.

התחזקותו של הדולר תואמת את רצון המדינה להגן על היצוא שלה, הכולל בתוכו גם את התיירות הנכנסת, על ידי החלשת השקל מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל. שקל חזק הוא בעייתי מאוד לתעשייה ומשפיע על שוק העבודה עם פוטנציאל לפיטורים. תחום התיירות והתעופה נכלל ומושפע גם הוא.

בנק ישראל פועל מאז שנת 2009 על מנת להחליש את הדולר מול רכישות שקלים של הספקולנטים.  משרד האוצר תומך אף הוא במלחמה הזו והוא הטיל מס על ספקולנטים הרוכשים מק"מים בשוק המקומי וגרם לבריחתם מהארץ, באופן שהם נאלצים למכור שקלים ולקנות דולרים ובכך מחזקים את  הדולר.

כשהשקל נחלש, כפי שאנחנו רואים במציאות וכפי שהמנהלים במשק חוזים, זה עושה לכולם טוב ומהווה נקודת אור במחשך היורד לפרקים על תעשיית התיירות והתעופה בארץ. מנכ"ל אל על דוד מימון אמר לאחרונה בכנס שוק ההון בעניין זה, כי "כל פיחות של 1% בשער החליפין שקל/דולר, מקטין את ההוצאות השנתיות המיוחסות לשכר (באל על) ב-4.5 מיליון דולרים".

ציפיות לגבי השינויים במדד המחירים לצרכן

השינוי בערכו של המדד המחירים לצרכן מייצג את השינוי שחל במחירי המוצרים הנכללים בסל מוצרים ושירותים ספציפי, שנקבע אחת לתקופה. סל זה אמור לשקף את דפוסי הצריכה של קבוצת צרכנים מסוימת, אבל בהשלכה כוללת ניתן לייחסו לכלל הצרכנים. המשמעות בתחום התיירות והתעופה למדד זה , כמה כסף פנוי ישאר בכיסם של הלקוחות הפוטנציאליים, כדי שיממשו אותו בלינות בבתי מלון בארץ, או יטוסו לחופשות בחו"ל.

מנהלי החברות והעסקים המשתתפים בסקר, נשאלו על ציפיותיהם לגבי אחוז השינוי המצטבר במדד המחירים לצרכן במשך שלושת החודשים הקרובים ובמשך שנה ממועד עריכת הסקר. כאשר יש לציין שאחוז השינוי החודשי במדד המחירים לצרכן בפועל (נתוני מגמה) חזר להיות שלילי ורמתו הגיעה ל-0.89%- בספטמבר השנה והוא נמוך מהציפיות לגבי אחוז השינוי במדד המחירים לצרכן במשך 12 החודשים הקרובים (1.3%) ובמשך שלושה חודשים הקרובים בחישוב שנתי (1.5%).

הציפיות של מנהלי החברות ברבעון השלישי של השנה לגבי אחוז השינוי במדד המחירים לצרכן במשך 12 החודשים הקרובים מראות שינוי מצטבר של 1.3% בממוצע. לעומת זאת, ציפיותיהם לגבי אחוז השינוי בשלושת החודשים הקרובים היו גבוהות יותר – % 1.6 (בממוצע בחישוב שנתי).

כלומר, המנהלים העסקיים בישראל צופים עליות במדד המחירים לצרכן, שמשמעותו פחות כסף פנוי בכיס.

 

 

 

 

 

 

 

Exit mobile version