טורקיה סיימה את שנת 2017 עם 32,4 מיליון מבקרים (תיירים ומבקרי-יום שאינם לנים בה), המהווים עלייה של כ-28% לעומת שנת 2016. זאת לאחר שנרשמה ירידה של 30.5% ל-25.3 מיליון ב-2016. כך לפי נתוני משרד התרבות והתיירות הטורקי.
עיקר התיירות הגיעה לאיסטנבול (10,7 מיליון) ולאנטליה – 9,4 מיליון.
מדינות המקור העיקריות לטורקיה בשנה שעברה היו רוסיה – 4,7 מיליון, גרמניה – 3,5 מיליון, גאורגיה -2,4 מיליון ובולגריה – 1,8 מיליון. מדינות אחרות תרמו ביחד 17 מיליון מבקרים.
באחרונה חתמה רוסיה על הסכם עם מצרים לפיו מתחדשות הטיסות הרוסיות לקהיר, אחרי תקופה ארוכה של נתק בין המדינות, בין השאר, בעקבות הפלת המטוס הרוסי בסיני. בטורקיה מעריכים שלהסכם תהיה השפעה לרעה על התיירות לארצם רק כאשר יתחדשו הטיסות גם לשארם א שייח.
בהתאם לכך מעריכים בטורקיה כי ב-2018 יחול גידול שינוע בין 500 אלף למיליון תיירים רוסים לארצם, כך שיעבור את ה-5 מיליון רוסים.
בתיירות מישראל נרשמו 380,4 אלף תיירים, עלייה של 29.4% לעומת כ-300 אלף בשנת 2016.
איך חזרו הישראלים לטורקיה
בימים אלה ראה אור ספרו של דניאל צימט "פרצופה של המדינה", המנתח תהליכי מיתוג של מדינות וערים בישראל ובעולם.
צימט וצוות משרדו פעלו לאורך עשור בשרות משרד התרבות והתיירות של טורקיה, בקידום תנועת התיירות הישראלית אליה. לדברי צימט, "מה לא היה שם… מפיגוע טרור בבתי הכנסת של איסטנבול, דרך חנות באנטליה שקבעה על דלתה את השלט 'לכלבים ויהודים רוצחי ילדים הכניסה אסורה' וכלה בביטוי השנאה של השליט ארדואן כלפי ישראל, כגון 'ישראל מדינת טרור'".
לדבריו, ה"טיפול" בתדמיתה של מדינה הוא מלאכת מחשבת, שלוקחים בו חלק מיטב המוחות של אנשי תקשורת ושיווק, "וכך אמנם עשינו…ו-600,000 ישראלים שנפשו בטורקיה בשנים עברו היוו הוכחה ליכולת להשפיע על דעת-קהל גם במצבי קיצון".
צימט, בוגר תואר שני בתקשורת המונים של אוניברסיטת Clark האמריקנית – העוסק כיום בייעוץ אסטרטגי לחברות ויעדי תיירות – מביא בספר מקרי-בוחן איך הפכו ערים כמו ברצלונה, בילבאו, ריו וגם תל-אביב למוקדי תיירות בינלאומיים, וכיצד תורמים אירועי ספורט, תערוכות מקצועיות ומיצגי אמנות, אוניברסיטאות יוקרה, טכנולוגיה מתקדמת ויצירות ארכיטקטוניות – לתדמית מדינות-האם שלהם.