הממוצע החודשי של לינות תיירים מנוכי עונתיות בארבע החודשים האחרונים (אוקטובר 2015 – ינואר 2016) היה נמוך ב-5% מזה שהיה בתשעת החודשים הראשונים של 2015 כתוצאה מהמצב הביטחוני בארץ החל מחודש אוקטובר 2015. מנתוני המגמה בלינות תיירים עולה, כי בשלושת החודשים האחרונים (נובמבר 2015 – ינואר 2016) נרשמה ירידה של 10% בחישוב שנתי לעומת ירידה של 13% בשלושת החודשים הקודמים. כך עולה מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
תיקון קטן
לפי הלמ"ס ההכנסות מתיירים זרים (לא כולל דמי הנסיעה של התיירים), עלו בחודש דצמבר 2015 ב-2.4%, בהשוואה לחודש הקודם, אחרי ירידה של 7.5% בחודש נובמבר 2015. כלומר, חל תיקון קטן בתחום ההכנסות, אך בגדול ממשיכה המדינה לדרוך במקום בכל הקשור לתיירות הנכנסת.
גם ההכנסות של חברות ישראליות מהובלת נוסעים תושבי חו"ל, ירדו ב-0.8% בחודש דצמבר 2015, בהמשך לירידה של 15.4% בחודש נובמבר 2015.
קמפיין שיווק
" שנה וחצי מאז 'צוק איתן' ואנחנו במשבר, שמתעצם בחודשים האחרונים. הירידות בכניסות התיירים לישראל, בתפוסות בבתי המלון ובמספר הלינות עלולות להביא לסגירת בתי מלון, כפי שחווינו בעבר, משום כך יש דחיפות גדולה לקמפיין שיווק מסיבי בעולם", אמר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, כאשר המחלקה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל פרסמה את נתוני לינות התיירים בחודש ינואר בבתי המלון, והשוותה אותם לנתוני ינואר 2014, טרום המשבר המתמשך בתיירות הנכנסת.
מהנתונים של המחלקה הכלכלית עולה תמונת משבר גדול, בעיקר במלונות ירושלים, נתניה, טבריה ונצרת, כאשר נרשמו כ- 537 אלף לינות תיירים בארץ, אומנם עליה של 2% בהשוואה לינואר 2015, אבל ירידה של 22% בהשוואה לינואר 2014, כחצי שנה לפני 'צוק איתן'.
מתנגדים וההצלחה היא קטנה
כל הניסיונות לשפר את המצב, גם אם מתעלמים מהמצב הביטחוני, הצליחו בקטן, או שנדחו על הסף. על כל רעיון אחד לשיפור המצב, קמים אלף מתנגדים והמשבר ממשיך להתנהל בקצב משלו.
רק ביום חמישי שחלף אמר שר התיירות יריב לוין בדיון על הקמת קזינו באילת, במליאת הכנסת, כי התיירות באילת מבוססת על הנשמה מלאכותית באמצעות מימון כל תייר שמגיע לאילת ב-45 יורו, תוך שהוא הזכיר, כי אזרחי ישראל משלמים בדוכני הפיס יותר מ-6 מיליארד שקלים בשנה ו-3 מיליארד שקלים הימורים בטוטו, וציין שהקזינו יכול להוציא את העיר מהמשבר.
וכבר היום אמר שר האוצר משה כחלון, בתוכנית הבוקר של ערוץ 2, כי "כולם יודעים שלא יהיה קזינו באילת – ברור שזה ברווז. זה נכון שהתפנה שדה תעופה באילת ורוצים להביא לשם משהו, אז בסדר, אפשר להביא דברים אחרים". מכניס תוך כדי כך מסמר ארוך בארון המתים של רעיון הקזינו, עוד לפני שצוות ההיגוי לבדיקת הקמתו החל אפילו לדון לעומקו בנושא.
יתרה מכך, בדיון ביום חמישי בכנסת אמרו ח"כ דב חנין (הרשימה המאוחדת) וח"כ יגאל גואטה (ש"ס), כי קזינו מעודד פשיעה וזנות, כשברקע כל חברי הכנסת הדתיים הצהירו, כי הם מתנגדים לרעיון, מתעלמים מהעובדה, כי רק עלות הכשרות עולה לבתי המלון 209 מיליון שקל בשנה, וכדי לכסותה חייבים להגדיל הכנסות.
קודם מתנגדים – אחר כך מיישמים
אנחנו מדינה שקודם מתנגדים ואחר כך מצטרפים ליישומים. כך היה בזמנו שאסור היה להפעיל בישראל טיסות שכר והסתפקו ביצור כלאיים של טיסות קבוצתיות באל על, אחר כך ניתן היתר ל-6 חברות להפעיל טיסות שכר, עד שהותר לכולם. כך היה גם בהתנגדות העצומה, שנמשכה שנים לטיסות הלואו קוסט, עד שקם שר תחבורה אמיץ כמו ישראל כץ ודחף לחתימה הסכם שמים חופשים עם האיחוד האירופי, שתרומתו לתעופה ולתיירות עצומה.
כך קורה גם עכשיו במשבר התיירות – בגדול שום דבר לא מתקדם. כל מי שיכול לשלוח יד לצלחת התיירותית שולח, אך לתרום משהו לשיפור המצב – כלום. כל רעיון, כמו הקזינו, או הוזלת מחירי בניית המלונות וקיצור ההליכים הבירוקראטיים להקמתם ואפילו דירוג בתי המלון – זוכים לקיתונות של התנגדות. למה לא, יש כותרות וכשמזכירים אותך יודעים עליך. כל השאר לא חשוב.
חברות תעופה ישראליות הרוויחו מהשמים הפתוחים
תראו מה עשו השמים הפתוחים לישראייר, שהתכוננה מראש לקראת יישום השמים הפתוחים והפכה עצמה מחברת תעופה לחברת תיירות שיש לה גם טיסות, המספקת טיסות גם לחברות תעופה אחרים. התוצאה – ישראייר היא אחת החברות המצליחות בקונצרן אי.די.בי פיתוח, הסובל ממחסור מזומנים, שאותם הוא חייב לנושים. מצב דומה קרה לארקיע. גם אל על, שהצטרפה להליך השמים הפתוחים והקימה את המותג UP – יצרה לעצמה רווחי נטו, שהרבה זמן לא צלצלו בקופתה.
לא ברור מה יעשה כדי לצאת ממשבר התיירות, או שאולי כן ברור – שהרוב מעדיף לנהוג באידיאה פיקס, כלומר לא לעשות משהו מחוץ לקופסה הסטנדרטית ולחכות לחסדי שמים שהכל יסתדר.
הליך ה- Brexit
בעתיד הלא רחוק, אולי, עלול להתרגש עלינו משבר נוסף אם במשאל העם בבריטניה יהיה רוב ליציאה מהשוק האירופי, הליך המכונה Brexit. היציאה מהאיחוד האירופי תגרום לפגיעה קשה בחברות הלואו קוסט הבריטיות וכפועל יוצא מכך לפגיעה בתנועה הלואו קוסט למקומות שהן טסות באירופה ובשאר חלקי עולם. כפי שטענה קרולין מקול מנכ"לית איזי ג'ט בראיון לדיילי מייל: "היציאה תחזיר אותנו לימים שהטיסות היו שמורות לאליטה". היא הדגישה בראיון, כי ההליך יגרום לחזרה לשנת 1990, כאשר אנשים "מצאו עצמם טסים בחברות תעופה ממשלתיות בין שדות תעופה בשליטה ממשלתית", במחירים גבוהים.
לא ברור אם ה- Brexit אכן יבוצע (לדעת רבים זה לא יבוצע), או שימצא לתעופת הלואו קוסט פיתרון באמצעות הסכמי תעופה בילטרליים חדשים. אבל השאלה הנשאלת היום – האם מישהו בארץ כבר בוחן את ההשלכות שיהיו על התיירות בישראל אם ה- Brexit אכן יבוצע, או ששוב ימשיכו לחכות לחסדי שמים.