לינות התיירים בשבעה החודשים הראשונים של השנה גדלו, אבל לא בקצב הנדרש כדי להגיע לפחות לאותו מספר לינות התיירים שהיו בשנת 2013 ( שנה ללא מלחמה). כמקובל במקומותינו וכמיטב המסורת שיפרו בשבעה החודשים הראשונים של השנה לינות הישראלים את מאזנם של המלונאים. כאשר התיירות הנכנסת לא מצליחה להגיעה למספרים שקיוו להגיע אליהם כבר לפני כמה שנים, בראשותם של כמה שרי תיירות והם באופן תמידי במצב חצי קפוא – נשאר הלקוח הישראלי הגורם החשוב ביותר בקיום ענף המלונאות בארץ.
בשבעה החודשים הראשונים של השנה נרשמו כ-4.8 מיליון לינות תיירים במלונות, אומדן ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה ב-2015, אבל ירידה של 21% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014 וירידה של 12% לעומת התקופה המקבילה ב- 2013. בשבעת החודשים הראשונים של השנה נרשמו כ-7.5 מיליון לינות ישראלים במלונות, עלייה של 1% בהשוואה לאותה התקופה אשתקד, עלייה של 10% לעומת התקופה המקבילה ב-2014 ועלייה של 7% לעומת אותה התקופה ב-2013. כך מסרה הלשכה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל.
מסיכום לינות התיירים והישראלים במשותף בשבעת החודשים הראשונים של השנה מתברר, כי היו כ-12.4 מיליון לינות, עלייה של 1%, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2015, ירידה של 5% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2014 וירידה של 1% בהשוואה לאותה התקופה ב-2013.
תפוסת החדרים בשבעת החודשים הראשונים של השנה הייתה כ-61%, גידול של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2015 , ירידה של 6% לעומת 2014 וירידה של %5 לעומת 2013.
חודש יולי
ביולי השנה נרשמו 663 אלף לינות תיירים, גידול של 1% לעומת יולי 2015, גידול של 11% לעומת יולי 2014 (החודש בו פרצה המלחמה בעזה והחלה במהלכו התרסקות בתיירות הנכנסת) וירידה של 15% לעומת יולי 2013 – שהייתה שנה רגילה, בלי מלחמה. בחודש יולי היו כ-1.6 מיליון לינות ישראלים, ללא שינוי לעומת יולי אשתקד, עלייה של 12% גידול לעומת יולי 2014, ועליה של 2% לעומת יולי 2013. סה"כ נרשמו ביולי בבתי המלון: כ- 2.2 מיליון לינות תיירים + ישראלים, עליה של 1% בהשוואה יולי 2015, עליה של 11% לעומת יולי 2014 וירידה של 4% בהשוואה ליולי 2013.
נתונים מנוכי עונתיות ומגמה ללינות תיירים
על פי דיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בלינות התיירים מנוכי עונתיות נרשמה בחודשים ינואר-יולי השנה עלייה של 1% מהממוצע החודשי של שנת 2015. הרמה השנתית של מספר לינות התיירים מנוכי העונתיות שחושבה על סמך שלושת החודשים האחרונים (מאי – יולי 2016) הייתה 8.4 מיליון לינות – עלייה בהשוואה לרמה שנתית של 8.3 מיליון שחושבה לפי שלושת החודשים הקודמים.
חישוב המגמה ברמה שנתית של הלמ"ס לפי שלושת החודשים האחרונים (מאי – יולי 2016) רושם עלייה שנתית של 4%, בחישוב לפי שלושת החודשים הקודמים נרשמה עלייה שנתית של 9%.
נתוני המגמה בחודשים האחרונים יכולים להשתנות במידה נכרת עם הוספת נתונים חדשים בעתיד.
יצוין, כי החל ביולי 2014, כתוצאה ממבצע צוק איתן התקבלו נתונים נמוכים במיוחד במספר לינות תיירים, והם הביאו לירידה ברמת הנתונים ולשבר במגמת הסדרות ((trend break. לכן, חישוב נתונים מנוכי עונתיות ומגמה, בתקופה שהחלה ביולי 2014, נערך לאחר התאמת נתוני הסדרה עד יולי 2014 לרמה הנמוכה שהתקבלה בחודשים הראשונים של המשבר.
מה גם שהלמ"ס דיווחה החודש, כי בחודש יוני השנה ירדו ההכנסות מתיירים זרים (לא כולל דמי הנסיעה של התיירים) ב-1.2%, אחרי עלייה של 2.4% בחודש מאי 2016.
גורמי הכבדה כלכלית נוספים
לא מספיק שהתיירות הנכנסת גדלה בעצלתיים נכנסים למשוואת הקושי גורמים נוספים:
התחזקותו של השקל לעומת הדולר – זו תופעה המתרחשת לאחרונה והיא פוגעת בתיירות הנכנסת כיצואנית, כפי שהיא פוגעת בכלל היצואנים. על פי בנק ישראל בדיון הוועדה המוניטארית , נמצא כי השקל התחזק מול הדולר ב-1.2%. בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי נרשם ייסוף של 1.7% וב-12 החודשים שחלפו נרשם ייסוף אפקטיבי של.1.8%
התחזקות השקל מול הדולר (וגם התחזקות היורו) משפיעה ישירות על היצואנים, בהם נכללת התיירות הנכנסת כלפי המלונאים וחברות התעופה הישראלים. כדי להבין את השפעת התחזקות השקל נביא לדוגמה את שנת 2010. אז, על פי נתוני בנק ישראל, הוסיף השקל 6% לערכו מול הדולר האמריקני וכמעט 13% מול האירו. עבור היצואנים, אשר הוצאותיהם נמדדות בשקלים ורווחיהם במטבע חוץ, הייתה זו פגיעה רצינית.
ירידה בתחזית בצמיחה העולמית – עוזי לוי, אנליסט ראשי בקבוצת ההשקעות אינפיניטי מציין בסקירתו בתום חודש יולי, כי בפעם השלישית השנה, הורידה קרן המטבע את תחזיות הצמיחה העולמית לשנת 2016 ו-2017, לצמיחה של 3.1% ו-3.4 בהתאמה. הורדת תחזיות הצמיחה נובעת מאי הוודאות לגבי ההשלכות של יציאת בריטניה מהגוש האירופי על הכלכלה העולמית.
ירידה בתחזית הצמיחה בישראל – לדברי לוי – כל זה, כאשר משרד האוצר עדכן את תחזית הצמיחה של ישראל לשנים 2016 – 2018 כלפי מטה. לפי התחזית, הצמיחה צפויה לעמוד על 2.5%, 2.7% ו-2.8% בשנים 2016-2018 בהתאמה. העדכון כלפי מטה התבצע לאור החולשה בסביבת הצמיחה הגלובלית, אשר באה לידי ביטוי בשחיקה המתמשכת של הייצוא בעולם ושל ירידה בתחזיות הצמיחה העולמיות.
מחירי הנפט – השפעת מחיר הנפט חזקה על המלונאים, אמצעי התחבורה יבשתיים, אך בעיקר על חברות התעופה. מחירי הנפט אומנם ירדו לאחרונה לרמתם הנמוכה מזה שלושה חודשים, כשהרקע לכך הן החששות מגידול בהיצע הגלובאלי. אבל, בסוכנות האנרגיה הבינלאומית צופים, כי ההיצע ימשיך להכביד על המחירים גם בשנת 2017. מנגד, בתחילת חודש יולי, קרטל אופ"ק וסוכנות האנרגיה הבינלאומית צפו שיפור ביחס בין כוחות הביקוש וההיצע.
"משתדלים להיות אופטימיים"
לדברי נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל: "אנחנו משתדלים להיות אופטימיים ומקווים שתקציב השיווק הגבוה במיוחד שהביא שר התיירות, יריב לוין לשנת 2016 יתחיל לתת תוצאות. השפעת השיווק לוקחת זמן ואינה מיידית. כולנו תקווה שהמשרד ותעשיית התיירות ישלבו ידיים, בפעילות שיווק נכונה ואפקטיבית, וזאת במטרה להגדיל את מספרי התיירים שמגיעים לארץ, כך שלכל הפחות נחזור לנתונים שהכרנו לפני צוק איתן.
"בכל מקרה, נתוני התפוסות ביולי מלמדים על שני אזורים עיקריים בארץ עם תפוסות נמוכות במיוחד, וזאת למרות שחודש יולי נחשב מסורתית מהחודשים החזקים בלוח השנה בתיירות. מדובר בירושלים (עם כ- 52% תפוסה בלבד) ובנצרת (עם כ- 36% תפוסה בלבד!). לשמחתנו, שר התיירות לוין הבין את גודל הבעיה ודאג לתקציב שיווק טוב עוד יותר בשנים 2017 ו- 2018, שיא חדש של כל הזמנים, וגם נרתם לסייע לענף לצלוח בשלום את התקופה המתמשכת של ירידות בתיירות הנכנסת מאז צוק איתן ורצף אירועי הטרור באוקטובר אשתקד, בעזרת מאמצים מרוכזים להורדת נטל רגולציית היתר המוטלת על בתי המלון".