עיריית תל אביב חשפה היום את החזון התיירותי שלה לעיר ל-2030 ואת עבודת ההכנה המעמיקה שנעשתה בנושא, כדי להכפיל בתוך תקופה זו את מספר התיירים בעיר.
בדברי הפתיחה שלו, אמר ראש העיריה רון חולדאי, כי "בשנים האחרונות נהנית העיר שלנו מפריחה תיירותית יוצאת דופן: מעיר קטנה שמעטים מאוד מבקרים בה – הפכה תל אביב-יפו לעיר שמידותיה עדיין קטנות, אך רבים מאוד רוצים להינות ממנה ולחוות אותה. הדבר הזה לא קרה מעצמו. ב-20 השנים האחרונות הקדשנו מאמצים רבים לשדרוג כלל מוקדי התיירות, התרבות, המורשת וההיסטוריה בעיר: השדרות; רצועת החוף; יפו העתיקה, הנמל, אזור השעון ושוק הפשפשים; מנשייה; שרונה; מתקני ספורט כמו היכל מנורה מבטחים והיכל קבוצת שלמה; מוקדי התרבות בעיר – מוזאון תל אביב לאמנות, תאטרון הבימה, היכל התרבות, הסינמטק ועוד ועוד. בנינו את ביתנים 1 ו-2 באקספו – הגדולים והמשוכללים מסוגם בארץ. בשנה הקרובה נשלים את בנייתו של בית לסין המחודש, הוולודרום הראשון בישראל, מרכז למורשת העיר הלבנה, וכמובן את איצטדיון בלומפילד".
לדבריו, השדרוג הכולל בתשתיות התוכן והפנאי בעיר יועד בראש ובראשונה לתושבי העיר והמדינה, אבל גם בעולם הרחב – בעיקר באירופה ובצפון אמריקה – גילו את קסמיה של העיר, כשבשנים האחרונות העיר נהנית משיאים בכניסת תיירים ובלינות תיירים, גם בזכות השותפות עם משרד התיירות ומדיניות השמיים הפתוחים של משרד התחבורה.
חולדאי: "תוכנית-האב לתיירות נועדה לקחת את השגשוג הזה צעד אחד קדימה. היום אנחנו מציגים מדיניות סדורה וארוכת-טווח, המבוססת על עבודת מחקר ותכנון מעמיקים. לאורך השנים נכתבו תוכניות רבות בתחום התיירות: תוכניות לפיתוח מלונאי, לפיתוח רצועת החוף, למיתוג וכדומה. היום, לראשונה בתולדות העיר, אנחנו משיקים מסמך הוליסטי שמסתכל על כלל תעשיית התיירות בתל אביב-יפו ומנסה לכוון אותה לכיוון הנכון: אילו קהלי יעד חדשים ננסה למשוך לעיר? אילו אטרקציות צריך להקים? מהם מתחמי התיירות הנוכחיים והעתידיים שנפתח? ואילו מהלכים צריך להתניע בתוך העירייה כדי שתעשיית התיירות תמשיך לפרוח?"
האתגר של התיירות המתנהלת מעצמה
חולדאי ציין כי הישראלים בכלל והתל אביבים בפרט אוהבים מאד תיירים ואילו התיירים באים בגלל הרוח, החופש, הפלורליזם והפתיחות. "אבל לא לעולם חוסן", הזהיר חולדאי, "כפי שערים רבות בעולם חוות בימים אלו, כאשר התיירות מתנהלת מעצמה ולא מנוהלת בצורה מסודרת – היא עלולה להוליד גם תופעות שליליות. תל אביב-יפו אמנם רחוקה ממצב זה, אבל כבר היום ניתן לזהות אתגרים שחובה להתייחס אליהם בשוק התיירות שלנו: היעדר חדרי מלון בכמות מספקת; דירות מגורים רבות מדי שיוצאות משוק השכירות ומשמשות רק תיירים; פריחה תיירותית שמרוכזת באזורים מצומצמים ולא מתפרסת על פני העיר כולה ושני הנושאים העיקריים שבעיני מאיימים על המשך התפתחות תעשיית התיירות שלנו: התחבורה ויוקר המחיה. בכל הבדיקות, הסקרים והמשאלים שעורכים אנשי המקצוע, עולה נושא התחבורה כאחד הבעייתיים ביותר בחוויית התייר אצלנו. נושא נוסף שמפריע לתיירים כפי שהוא מטריד את הישראלים – הוא יוקר הבילוי והשהות בעיר. העיר נתפסת כיעד נהדר לחופשה – אבל גם ככזו שמחירי המזון, השתייה, הבילוי ובעיקר הלינה בה – גבוהים מדי. גם בנושאים הללו עוסקת התוכנית.
חולדאי הזכיר שהמזל האיר לעיר פנים כשנפל בחלקה לארח הקיץ את האירוע הבין-לאומי הגדול בתולדותינו, האירוויזיון ובמשך שבועיים תמימים, עשרות מליוני אנשים באירופה נחשפו לעירנו בצורה שלא יכולנו לזכות לה בדרך אחרת. "כעת, חודש אחרי, המסך אמנם ירד על האירוויזיון, אבל האנרגיות האדירות של כלל העוסקים בתיירות בעיר עדיין תוססות – וזו הזדמנות נהדרת להציג את החזון שלנו ואת התוכניות שלנו לעשור הקרוב."
חזון התיירות של תל אביב-יפו לשנת 2030:
העיר תהיה אחד היעדים העירוניים המובילים בעולם, בהתבסס על שלושה עוגנים מרכזיים: חוף ים נדיר באיכויותיו; עירוניות תוססת, הכוללת תמהיל יוצא דופן של תרבות, אמנות, חיי לילה, קולינריה, מרחב ציבורי מזמין ובטוח, זיהוי עם טכנולוגיה וחדשנות, וערכים פלורליסטים ויצירתיים; ויפו- המשלבת מורשת, היסטוריה, דת ורב- תרבותיות שוקקת.
על פי נתוני המחקר לתכנית אב לתיירות, בשנת 2018 ביקרו בתל אביב-יפו כ-2,200,000 תיירים. ההכנסות לכלכלת העיר מעסקי המלונאות הייתה כ– 1.6 מיליארד דולר וההוצאה הממוצעת לתייר עמדה על סך של 5,140. היעד הוא להגיע ל-4 מיליון תיירים בשנת 2030 ול-10 מיליארד שקל הכנסה לשנה מהתיירות.
עיריית תל אביב-יפו עבדה בשנה האחרונה על קביעת מדיניות סדורה וארוכת טווח, המבוססת על עבודת מחקר ותכנון מעמיקים. היום השיקה העירייה מסמך הוליסטי שמסתכל על כלל תעשיית התיירות בתל אביב-יפו ומנסה לכוון אותה לקהלי היעד הרלוונטיים, האטרקציות התיירותיות שיש להקים בעיר, מתחמי התיירות הקיימים ואלה שעתידיים להיפתח והמהלכים שיש להתניע כדי שתעשיית התיירות תמשיך לפרוח. כאשר החזון הוא שבשנת 2030 – תל אביב-יפו תהיה אחד היעדים העירוניים הפופולאריים בעולם.
ארבעת מרכיבי תכנית האב לתיירות לתל אביב-יפו: העיר כיעד תיירותי: קהלי יעד, מיתוג ושיווק; אטרקציות, מוקדי תיירות ותשתיות תיירות הכוללים הקמה וקידום אטרקציות תיירותיות, שירותים ותשתיות שונות ושיפור החוויה התיירותית בעיר. קידום אטרקציה חדשה בכל שנה; פיתוח מלונאות ולינה תיירותית וכן ניהול מושכל ואינטגרטיבי של התיירות בעיר.
תכנית האב נותנת דגש מיוחד על פיתוח בר-קיימא, המתחשב ברגשות ובצרכי התושבים ומערב אותם בתהליכי הפיתוח התיירותיים. תכנית האב נכתבה ותיושם בעתיד כשרווחת התושבים עומדת בראש סדר העדיפויות, ותוך הבנה כי יש לאזן בין שגשוג תיירותי לשימור אופי השכונות והקהילות שבהן תיירות זו פועלת.
אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, אמר ש"כשמגיעות הזדמנויות, אנחנו מנצלים אותן. עיר שטובה לתושביה היא עיר שטובה לתייריה. עיר שטובה רק לתיירים – מישהו מוזנח בה. צריך מכלול הוליסטי של תפיסה איך עיר מתייחסת לפרט שגר בה. לפעמים צריך לראות מה קורה בעולם המערבי המפותח: התופעה של תיירות-היתר פוגעת בסופו של דבר בתיירים שלא רוצים לראות את המסיכות אלא את האונתטיות של העיר. זה מה שרוצים לעשות בתל אביב."
לדברי כרמלי, צריך עוד מלונות בתל אביב בפריסה רחבה יותר. "אם נוכל לפזר את התיירות ברחבי גוש דן זה יהיה מצב מנצח לכולם. יש כוונה לשלב מלונות בתוך פרוייקטים של תעסוקה, לפעול לעירוב שימושים – לשלב מלונאות ומגורים".
איתן שוורץ, מנכ"ל מנהלת עיר עולם ותיירות: "שנת 2019 היא רגע מכונן בתיירות ובמיצוב הבין–לאומי של תל אביב-יפו: השנה אירחנו את תחרות האירוויזיון – ללא ספק, האירוע הבין–לאומי הגדול ביותר ב-110 שנותיה של העיר. האירוויזיון אפשר לעירייה להעצים את נכסי התיירות של העיר וגם היווה הזדמנות להשיק מהלכים שישמשו את תעשיית התיירות בעיר בשנים הבאות. תהליך העבודה על תכנית האב כלל בחינה ומחקר מדוקדקים של העיר בזווית התיירותית. אבחנו היטב את הנכסים והיתרונות, התעמתנו ללא פשרות עם האתגרים והכשלים; ובעיקר, זיקקנו את ה- DNAהייחודי של תל אביב-יפו כיעד תיירותי הנשען על שלוש רגליים מבוססות: עיר עתיקה- יפו, שהיא האטרקציה מס׳ 1 בעיר; עיר חדשה – תל אביב, המתאפיינת בתסיסה אורבנית ייחודית; ובעיקר- חוף ים יוצא דופן באיכויותיו."
לדבריו, בתהליך העבודה על תוכנית האב מופו הנכסים של העיר כיעד תיירותי: ים, יפו (הנחשבת לאטרקציה מס' 1 כאשר 70% מהתיירים מגיעים לבקר בעיר מבקרים ביפו), עירוניות תוססת, מרכז עסקים בין-לאומי, מורשת לאומית ענפה, ערכים פלורליסטיים, רב-תרבותיות, שוטטות, מרכזיות תחבורתית, קרבה למוקדי תיירות. כמו כן, מופו האתגרים של העיר כיעד תיירותי: יוקר המחייה, תחבורה ציבורית, נראות המרחב הציבורי, זמינות המידע בשפות זרות, התדמית של ישראל כמדינה לא בטוחה, תשתיות לינה, ימי שבת.
החזון: בשנת 2030 – תל אביב-יפו תהיה אחד היעדים העירוניים הפופולאריים בעולם.
תוכנית האב מציגה חלוקה ל-17 אזורים תיירותיים נוכחיים ועתידיים בתל אביב-יפו. כשבמסגרת פיתוח המלונאות ולינה תיירותית יוכפל מספר חדרי המלון בעיר תוך עשור (כיום 10,500 חדרי מלון). בתוכניות העדכניות מאושרים כבר היום כ- 12,000 חדרי מלון נוספים, ואולם רבות מתוכניות אלו אינן מתממשות בקצב העומד בביקוש. מנהלת עיר עולם ותיירות הקימה ב-2018 יחידת פיתוח מלונאי המקדמת פיתוח מלונאי בשלושה ערוצים: הראשון, עידוד הסבתם של 4,000 – 6,000 משרדים למלונאות, השני, בניית מלונות חדשים אשר יוסיפו 3,000 – 4,000 חדרים והשלישי, הסדרת שוק הדירות המשמשות תיירים (Airbnb ודומיו).
שוורץ הדגיש כי בכוונת העיריה להסדיר את שוק ההשכרה לטווח הקצר, דוגמת Airbnb, כך ש"ההשתלטות חסרת הרסן תופסק. אנחנו נחושים להפסיק אותה. יש שכונות שהפגיעה בתושבים היא כבר בלתי נסבלת". מדובר בגיבוש הצעת חוק – מה שלא יקרה בחודשים הקרובים. "בעולם מאפשרים להשכיר דירה ל-90 יום בשנה ובשאר הזמן בעלי הדירה גרים בה. אם חורגים – יש ענישה כבדה".
שוורץ אמר עוד שיש בעיה עם השבת, שחלק מהמתקנים בעיר אינם עובדים בסופי שבוע, כמו גם התחבורה הציבורית ורמז שינסו לפתור את הבעיה באמצעות אוטובוס תיירותי בצורת הפעלה אחרת מהיום, אך אין פתרון לתחבורה ציבורית בשבת. עוד אמר שהעיריה והמנהלת נכשלו כשלון חרוץ בהסדרת המוניות, שבתקופת האירוויזיון התרחשה הפקעת מחירים פרועה שהאכיפה שלה לא הספיקה.
אשר לאטרקציות בעיר, עולה שבירושלים יש יותר אטרקציות מאשר בתל אביב והתוכניות העתידיות הן למוזיאון להישגי העם היהודי במבנה של הארכיטקט פרנק גרי בצפון העיר.
רק 20% מתל אביב מכוסה מבחינה תיירותית
לדברי כרמלי, צריך להתרחב אל שכונות נוספות, כפי שאנחנו עושים כשאנחנו נוסעים לעיר גדולה בחו"ל ומחפשים את השכונות האותנטיות. כרמלי: "תל אביב שכולם מכירים היא בסך הכל פחות מ-20% מהגבולות המוניציפליים שלה. תל אביב שלנו זה שכונת התקווה ועתידים, ושכונת עזרא; זה רחוב סלמה ועג'מי ויפו. התיירים היום לא רק מחפשים ים, הם מחפשים את החיכוך הזה עם התושבים, לראות חיים. חלק גדול מתוכנית הפיתוח שלנו הן נקודות עם עשרות אלפי יחידות דיור ותעסוקה ועם שטחים מלונאיים בכל פרוייקט. מי היה מאמין לפני חמש שנים שמלונות לאורך האיילון יהיו מוצר תיירותי נחשק? רוצים לבנות מלונות באזור התקווה, ביפו. המלונות הכי מפוארים הם ביפו, הכל משתנה מול עיניינו".
כרמלי ציין את השוק של המלונות של 2-3 כוכבים, בעיקר במבנים שעברו הסבה, שהדוגמה הבולטת שלו היא אברהם הוסטל שנבנה בתוך מה שהיה מרכזיה של בזק. "על זה אנחנו מדברים ועל מה שזה גם עושה לאזור. החשיבות בחיבורים, איך אפשר לקחת יזם נדל"ן ויזם תיירותי ולחבר ערך לשניהם."