אין ספק שדרזדן, אחת הערים היפות ביותר בגרמניה, מרחיבה את הלב במיוחד לישראלים: שדות, אחו, פארקים, 60 אלף עצים ובעיקר נופים פתוחים שכה חסרים לנו, נמצאים כאן בשפע.
הביקור בדרזדן היה בן שלושה ימים בלבד, במסגרת תערוכת GTM2018, התערוכה השנתית של תעשיית התיירות הגרמנית, שמציגים בה מלונות, חברות תעופה, אתרי תיירות וכדומה מרחבי גרמניה.
הגענו לעיר בטיסת לופטהנזה למינכן וממנה בטיסת המשך לדרזדן. במסגרת הביקור הספקנו לעשות סיור מתבקש בעיר העתיקה, לשוט בערב בספינה עד לארמון פילניץ ובחזרה, לצאת לטיול יום במרחק של כחצי שעה-שעה נסיעה מחוץ לעיר לחווה לגידול סוסים גזעיים וארמון יפהפה וכן נסענו ברכבת הסטורית תוך טעימת יין וביקור בשני יקבים מדהימים מוקפים כרמים. שעות ספורות בלבד נותרו לביקור ברחוב הקניות של דרזדן, ה-Prager, ובו מבחר חנויות עם מותגים בינלאומיים כמו זארה ואף הפריימרק הידוע.
דרזדן (Dresden) היא עיר הבירה של מדינת סקסוניה שבגרמניה, השנייה בגודלה בסקסוניה והעיר ה-15 בגודלה בגרמניה – אך היא מונה כ-530 אלף תושבים בלבד, בעודה מתפרסת על שטח של 320 קילומטרים רבועים ומכאן תחושת הרווחה בה.
סיפורה של דרזדן הוא ייחודי בכך שהצליחה לעבור את מרבית מלחמת העולם השניה כמעט ללא פגע, עד פברואר 1945. אז, תוך שעות ספורות, הופצצה העיר קשות על ידי מבנה בצורת חץ של מטוסי קרב אמריקנים שכתשו את העיר עד דק. המידע הרשמי מספר על כמאה אלף תושבים הרוגים, אולם המדריכה שהובילה אותנו בסיור בעיר העתיקה גילתה שמספר ההרוגים לא עלה על כ-25 אלף, אולם גם לאמריקנים וגם לרוסים היה עניין לנפח את המספר, כל אחת מצרכי התעמולה שלה.
הראשונה שהשתלבה במדינה המאוחדת
אולם דרזדן היתה העיר הראשונה מבין ערי גרמניה המזרחית שהשתלבה במסגרת הכלכלית של המדינה המאוחדת, תוך כדי שיקום השרידים והמבנים ההיסטוריים שנותרו בעיר. זאת לאחר שבידי העיריה היו תרשימים מדוייקים של הכנסיות והמבנים ההיסטוריים האחרים של העיר העתיקה והם שוחזרו, בחלקם מהאבנים המקוריות. כיום העיר נראית כאילו הבניינים היו שם מאז ומעולם.
כיום נחשבת דרזדן למרכז הבארוק הגרמני, המציע תערובת של ארכיטקטורה מדהימה, מסורת מפותחת ותרבות עשירה. העיר העתיקה של דרזדן היא דוגמה מובהקת לאתר שראוי להיקרא אתר שימור מורשת עולמית של אונסק"ו, אולם מסתבר שגשר אחד שנבנה מעל לנהר האלבה וממנו לא רואים את העיר במלואה – מנע ממנה את התואר הזה, מה שלא שיכנע את התושבים להיכנע לתכתיב של אותו ארגון התרבות של האו"ם ולא גורע גרם מיופיה.
את העיר העתיקה אפשר להקיף ברגל, לעבור ממבנה מרהיב אחד למישנהו, כמו ארמון צווינגר (Zwinger) המפואר הבנוי בסגנון הבארוק, שהעניק לעיר את עיקר פרסומה ובאגף אחד שלו אפשר לחזות בציורים של אמנים ידועים, כמו רובנס ורפאל, בית האופרה "זמפר" המפואר של העיר, הכיכרות, "כנסיית הגבירה" (Frauenkirche) ששוחזרה ונפתחה למבקרים בשנת 2005, ה-Fürstenzug – קיר ציורים העשוי מ-25,000 אריחי חרסינה (פורצלן) שעליו מונצחים בשורה רוב השליטים הסקסוניים שחיו בין השנים 1127-1918 ועבר בשלום את מלחמת העולם, והארמון המלכותי שנהרס בהפצצות בנות הברית ושופץ. באותו Residnezschloss Dresden שוכנים לא פחות מ-15 מוזיאונים עם אוספים שאין כדוגמתם ליופי, כולל יהלום ירוק חד-פעמי.
הבניין החשוב היחיד בעיר העתיקה שנשאר עומד על תילו הוא כנסיית הצלב הקדוש (Kreuzkirche) שנבנתה בשנת 1215 ומשלבת בין מבנה בארוקי למגדל בסגנון ניאו-קלאסי, שגובהו 92 מטרים. בתפילות יום שבת ב-18:00 וביום ראשון ב-09:30, ניתן לשמוע בכנסייה את מקהלת הנערים שלה, שהיא מהמובילות בעולם והופיעה גם בפני משתתפי התערוכה בערב הפתיחה.
מתאימה מאד למשפחות
בדרזדן נרשמו בשנת 2017 4,5 מיליון לינות תיירים. היא ממוקמת על נהר האלבה, כמו המבורג וערים אחרות, ואילו קירבתה לגבול עם צ'כיה הופך אותה לאטרקטיבית גם למבקרים בפראג. בתוך שעה וחצי בלבד באוטובוס, מגיעים מפראג לדרזדן ואפשר לבלות בה יום שלם. יוהאנס לוהמאייר (Johannes Lohmeyer) הוא יו"ר איגוד התיירות של דרזדן, המורכב מהסקטור הפרטי של התיירות בעיר. הוא עצמו בעל מלונות אחדים בדרזדן ובערים אחרות בגרמניה וגם עוסק בתיירות נכנסת ויוצאת, כאשר הוא גם מביא לישראל קבוצות שעוסקות בספורט מצנחי הרחיפה.
דרזדן מתאימה מאד למשפחות. כך מעידים לוהמאייר ומנהלת לשכת התיירות הגרמנית בישראל, גולדי מולר, שלדבריה, הישראלים תרמו 25,000 לינות בעיר ב-2017. "אנחנו במקום הרביעי מבין הערים הירוקות ביותר בגרמניה", מספר לוהמאייר, יש לנו יותר פארקים ושטחים ירוקים, יער גדול באמצע העיר, בו אפשר גם לגלוש במגלשי סקי בחורף במישור, יש לנו גן חיות, רוב המלונות והמסעדות מותאמים גם לילדים, וכמובן אפשר לנסוע מחוץ לעיר: במרחק לא רב יש פארק דינוזאורים". עוד הוא מספר שבדרזדן יש טירת קסמים, בה נפגשים הקוסמים הידועים ביותר של גרמניה, זאת לצד טירות ומבצרים נוספים, שתמיד מעניינים ילדים.
גם מבחינת לינה העיר נגישה למשפחות. בדרזדן כ-110 מלונות, מתוכם כמה של 5 כוכבים וכמה עשרות של 4 כוכבים והשאר מלונות של 2-3 כוכבים. "במיוחד יש לנו מלונות באדג'ט, כלומר מלונות זולים כמו ibis במרכז העיר הכוללים שלושה בניינים עם 1,000 חדרים, שני Motel1 עם כ-700 חדרים, הולידיי אין וכדומה וביחד הרבה מעבר ל-2,000 חדרי מלון במחירים נוחים במרכז העיר. זה היצע ייחודי ביותר בגרמניה. זאת לצד כ-3,000 יחידות להשכרה ב-Airbnb ומלונות דירות", מוסיף לוהמאייר.
"מחירי המלונות בעיר הם מבין הנמוכים בערי גרמניה, בגלל שלעיר יש יחסית מעט קונגרסים גדולים, אין לה תערוכות וירידים, יש לה מעט יחסית של אנשי עסקים, (20%-25% מהתיירות בלבד), יש הרבה תיירות פנים-גרמנית שמוציאה פחות על לינה, ולכן המחירים יותר נוחים מאשר בברלין למשל, שבה אפשר ליפול על תקופה של תערוכה ולשלם 250 יורו ללילה לחדר. זה אין לנו", הוא מוסיף ספק בצער, ספק בהלצה.
הפלגה באוניית קיטור מסורתית
דרך נעימה לבלות כמה שעות בערב בדרזדן היא הפלגה באוניית קיטור אותנטית, מלווה בארוחת ערב על נהר האלבה, הזורם דרך העיר לאורך 23 קילומטרים. מדובר בהפלגה איטית על הנהר לקול שקשוק הבוכנות, כאשר על הגדות משני הצדדים נפרשים נופים נפלאים של חבל Elbland: ירק מלוא העין, כרמים, כפרים עתיקים, וילות וארמונות, כולל מבנה שנשיא רוסיה פוטין התגורר בו. אחת האפשרויות היא לשוט לארמון פילניץ השוכן במעלה הנהר, מבנה הבארוק היחיד בעיר שהצליח לחמוק מנזקי המלחמה והוא יצירה ארכיטקטונית וכולל גנים נפלאים ושני ארמונות קיץ. בקיץ נערכים על גדות הנהר לילות קולונוע, קונצרטים בפארקים של הטירות ועוד.
הזווית שאין להתעלם ממנה (ולא ניגע בכתבה זו בעניינים פוליטיים כמו תופעות של ימין קיצוני ושנאת זרים), היא הזווית היהודית. בדרזדן פועל בית כנסת שנפתח בשנת 2001. בית הכנסת המקורי מהמאה ה-19, שתוכנן על ידי האדריכל גוטפריד זמפר, מי שתכנן גם את בית האופרה, נהרס בפוגרום ליל הבדולח ב-1938 ונבנה מחדש באותו מיקום שבו שכן בית הכנסת שנהרס. בניית בית הכנסת בצורת קוביה הושלמה בשנת 2001. מבית הכנסת המקורי נותר מגן דוד מוזהב שנמצא מעל לכניסה הראשית של הבניין החדש וקטע מאחד הקירות.
לפני מלחמת העולם השנייה חיו בדרזדן יותר מ-5,000 יהודים. ב-1945 נותרו בה פחות מ-200 וכיום גרים בה כ-700 איש, רובם מברית המועצות לשעבר ומיעוטם יהודים גרמנים.
ובהקשר זה, ביום האחרון שלנו בדרזדן יצאנו לסיור באזור הסובב את דרזדן ה-Dresden Elbland – ובו בין היתר, ביקרנו בטירת מוריצבורג ( (Moritzburg – בית הקיץ של של פרידריך אוגוסט השני "החזק", נסיך סקסוניה ומלך פולין במאה ה-18. לצד הטירה אגם עם ברווזים, הכל מסביב ירוק ופורח ובפנים – חדרים מלכותיים עם שטחי קיר, רהיטים עתיקים, אגרטלי פורצלן יקרים, מיטה שכולה עשויה מנוצות ומחירה הרקיע שחקים ועוד. כשהגענו לבית התפילה בארמון, שאל אותנו המדריך, ששמע שאנחנו מישראל, האם נוכל להקריא את המשפט המתנוסס על קיר הכנסיה. יכולנו. "קדוש, קדוש, קדוש, ה' צבאות", נכתב שם על לוחית כסף.
הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של גרמניה בישראל, GTM2018 ולופטהנזה