"רב-גוניות היא אמם של התענוגות" אמר בזמנו בנימין ד' ישראלי, סופר ומדינאי בריטי ממוצא יהודי, שהיה ראש ממשלת בריטניה; הפילוסוף והסופר הצרפתי ז'אן ז'אק רוסו, שרעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, אמר, כי יש הבדל בין לראות ארצות ובין טיולים להכיר עמים ויוהאן וולפגנג פון גתה, המשורר והוגה הדעות הגרמני ציין, כי התנהגות היא ראי בו כל אחד מראה את דמותו.
כל ההבחנות הדקות הללו באו לידי ביטוי בטיול מאורגן לדרום אפריקה, שהתקיים בסוף חודש מרץ, בארגון חברת כרמל מקבוצת סיגנל טורס, בהדרכתה של איילת סטודניץ ושהמשתתפים בו היוו חתך ישראלי משובח, כולל נערים בני מצווה.
דרום אפריקה היא ארץ רב גונית של בני אדם וטבע, בעידן שאחרי האפרטהייד ומחוזות נוף משתנים, שעדיין אפשר להגדירם בתוליים. בגלל גיוון בני האדם והנוף רב הצבעים שלה נקראת דרום אפריקה "ארץ הקשת בענן". זו מדינה מפותחת ועשירה – המדינה המשגשגת ביותר ביבשת אפריקה – המושכת אליה מהגרים רבים מהיבשת, שלא נקלטים בה בקלות – בלשון המעטה.
למעט האיטיות של פקידי ההגירה ואנשי הביטחון בטרמינל ביוהנסבורג, הן בכניסה ובעיקר ביציאה, אפשר לומר, כי האנשים שעמם בנו במגע, בשווקים, באתרים, במסעדות ובמלונות היו נעימי סבר, נכונים לעזור וסיפקו את השירותים עם חיוך, גם בעת מקח וממכר על המחירים. כך למשל, כשעזבנו את מלון קאונטרי בוטיק בעיירה וויט ריוובר, הסמוכה, מרחק של 45 דקות נסיעה, מפארק קרוגר, התקשו עובדי המלון להיפרד מאיתנו ורקדו לצידי האוטובוס המתרחק.
אהבתה לדרום אפריקה של המדריכה איילת, שגדלה בה, הועברה אלינו בהסבריה הממוקדים ובהשמעת שירים ומנגינות מקומיים ובראשם מרים מקבה, ששירה מלייקה (דווקא מטנזניה), הפך להימנון הטיול. ביקרנו במחוזות – הקייפ המערבי, הקייפ המזרחי, מפומלנגה (Mpumalanga) ובפארק קרוגר הענקי. הכל התנהל בקצב תופים ושירה דרום אפריקנית, כשברקע שולטים צבעי הירוק, חום-צהוב של ההרים והמישורים וכחול טורקיז של האוקיינוסים והנהרות.
דרום אפריקה היא מדינה גדולה מאוד ולכן מטבע הדברים, אין סיכוי שטיול של 10 לילות יקיף את כל מה שמדינה מיוחדת זו מסוגלת להציע. גם כאשר הקשר בין יוהנסבורג לבין ווסטרן קייפ ואיסטרן קייפ (המחוזות הדרומיים) נעשה בטיסות.
קייפטאון
טיסות אל על ליוהנסבורג ובהמשך בבריטיש איירווייס, שאת מטוסיה מפעילה חברת קומאייר (Comair) המקומית, הביאו אותנו לקייפטאון, אחת הערים היפות בעולם. העיר בנויה בבקעה דמוית אמפיתיאטרון, שיוצרים הר השולחן והרים נוספים, ביניהם הר ראש האריה ונושקת לאוקיינוס האטלנטי. עיר זו היא הבירה המחוקקת, כשפרטוריה היא הבירה האדמיניסטרטיבית ובלומפונטיין הבירה המשפטית.
בקייפטאון החלה ההתיישבות האירופית כתחנת מעבר ואספקה עבור אוניות חברת הודו המזרחית ההולנדית, שהובילה סחורות מאסיה להולנד, מלכתחילה ללא התחשבות בתושבים המקומיים. בהמשך היגרו אליה תושבים מהולנד וגם מגרמניה וצרפת, שכונו בורים (איכרים בהולנדית). גם הכיבוש האנגלי השאיר חותמו בעיר ולמעשה בכל המדינה. בעיר ממוקמת מצודת התקווה הטובה (Castle of Good Hope), שהקמתה החלה ב-1666. המצודה נחשבת לבניין הוותיק ביותר בדרום אפריקה. לא רחוק ממנה ממוקם בניין הפרלמנט והגנים שלו, שם מקפצים סנאים המבקשים אוכל מהמטיילים.
בכיכר הסמוכה, שבה התרכזו כ-10,000 אנשים, נאם נלסון מנדלה ממרפסת בית העירייה את נאום הסליחה המפורסם שלו. היה זה ב-11 בפברואר 1990 – היום שבו יצא לחופשי אחרי 27 שנה בכלא. בפינה אחרת ניצב משוריין לפיזור הפגנות השחורים, שהיום הוא צבוע בצבעים הלאומיים של המדינה.
הרובע המלאי, שאליו הובאו בזמנו עבדים ממלזיה ומדינות נוספות באסיה, הוא הצבעוני ביותר בעיר. מספרים, כי הצבעים העזים,של כל בית בנפרד, שמשו תקשורת בין האנשים, כדי לדעת היכן אפשר לרכוש מוצרים שונים.
למרומי הר השולחן עולים ברכבל, אשר תא הנוסעים שלו מסתובב 360 מעלות. למעלה משתקף נוף פנורמי מדהים של קייפטאון וסביבתה ואם תנאי מזג האוויר צלולים, ניתן לראות גם את האי רובן, שהיה מתקן כליאה בתקופת האפרטהייד ובו נכלא גם נלסון מנדלה.
שייט של כ-40 דקות מקייפטאון מביא את המטיילים לאי כלבי ים. הם מתחממים בשמש, או גולשים למים, צוללים ושוחים מסביב. תחתית הסירה שקופה ומאפשרת לצפות בהם משתוללים בתוך המים.
בבית קפה בכיכר המרכזית בעיר, צמוד לרחוב לונג, מול שוק המציאות המקומי הגדול, חשים עד כמה קייפטאון היא עיר מגוונת. פוגשים בה אוכלוסיות שחורים, המדברים בבליל שפות מקומיות, אפריקנרים – הדוברים אפריקנית, שזו שפה שהתפתחה מהולנדית, אנגלים, מוסלמים – צאצאי העבדים שהובאו לכאן, צעירים מכל יבשת אפריקה, המגיעים לכאן ללמוד, ותיירים ממדינות שונות בעולם.
Water Front היא המרינה המפורסמת של קייפטאון, שבה עוגנות יאכטות וסירות מפרשים, ופועלים בה מלונות, חנויות, בתי קפה, מזנונים ומסעדות. המקום שוקק חיים במשך כל היום והלילה. ביקרנו במסעדת Harbour House Restaurant , המתמחה במאכלי ים, אך מגישה גם מעדני בשר כבש – מומלץ.
כף התקווה הטובה
כף התקווה הטובה, נחשבת מסורתית, לנקודה הדרומית ביותר ביבשת אפריקה. כולם מצטלמים ליד השלט המפורסם ומתבוננים בבבון החוטף שלגון מתיירת, כפי שאנחנו ראינו. אבל התבוננות במפה מגלה, כי כף אגולהס (Cape Agulhas), המרוחקת ממנה כ-150 ק"מ היא הדרומית ביותר. הנסיעה לכף התקווה הטובה, דרך נתיב החצוב בצוק צ'פמן מדהימה ביופייה. כאשר עולים ברגל למרומי הכף, לרחבת הרמזור, או בקרוניות הרים לרחבה נמוכה יותר, מתגלה נופם של האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס ההודי, כשגליהם מתנפצים אל הצוקים הרמים.
הצורך באדמות חקלאיות גרם במאה ה-17 ליציאת בורים מקייפטאון, פנימה ליבשת כדי להקים שם חוות. כך נוסדה העיר סטלנבוש (Stellenbosch), שהיא העיר השנייה בגילה בדרום אפריקה. סטלנבוש ידועה מאוד ביינות שמייצרים החוות סביבה. מהאזור הזה יצא הזן הידוע הייחודי לדרום אפריקה – הפינוטאז', שיובא גם לארץ. ביקרנו באחוזה הפרטית של משפחת פרל. טעמנו 5 סוגי יין, זללנו פרוסות בקטים עם ממרחים שונים וסיירנו באתר הנופש המטופח הצמוד.
סיימונס טאון
העיירה סיימונס טאון (Simon's Town) ממוקמת בחוף המערבי של מפרץ פולס. סמוך לעיירה ממוקמים מפקדת הצי הדרום אפריקני ובסיס ההדרכה שלו. הרחוב הראשי מזכיר עיירת בוקרים ושזורים בו חנויות, בתי קפה ומזנונים. בנמל בין היאכטות וסירות המפרש הרומנטיים ראינו ספינת קרב. בקצה הרחוב ישנה כניסה חולית לעבר חוף בולדרס, שם חיה להקת פינגווינים גדולה.
אודסהורן
אם סטלנבוש וסיימונס טאון ממוקמות במחוז איסטרן קייפ, אודסהורן (Oudtshoorn) היא עיר במחוז ווסטרן קייפ ומגיעים אליה בנסיעה בנתיב הגנים (Garden Route), הסלול בחלקו הדרומי של המחוז. בנסיעה בדרך היפה מגיעים לגבול הצפוני של רצועת החוף אל רצועת ההרים הגבוהה של אוטניקואה (Outeniqua) וצסיסיקמה (Tsitsikamma).
אודסהורן היא העיר הגדולה באזור הקארו הקטן וסביבתה פזורות חוות לגידול היען. בעבר נשענה העיר על תעשייה ענפה של נוצות היען, בעיקר בידי יהודים, שהקימו בית כנסת וארגנו חיי קהילה תוססים ולכן כינו אותה "ירושלים הקטנה". היום מספרם מועט והתעשייה קטנה מאוד. ביקור בחוות יענים באזור חצי מדברי זה, מאפשר לצפות בציפור הגדולה בעולם ולטעום מבשרה.
במרחק של כ-29 ק"מ מאודסהורן, בהרי סוורצברג המקיפים אותה, ממוקמת מערת הנטיפים קנגו, שאורכה כ-16 ק"מ, אך רוב המטיילים מסתפקים בסיור בחללים הגדולים הראשונים, מרחק של כ-600 מטר מהכניסה. אותנו הרשים המדריך ששר את הימנון דרום אפריקה בכמה שפות מקומיות, כשקול הטנור שלו התמזג באקוסטיקה המדהימה של חלל המערה. באזור פועלת גם חוות קנגו, המטפלת בחיות טרף כמו קרוקודילים, אריות לבנים, טיגריסים ותוכים צבעוניים, שלא מהססים לשבת על ידיהם וכתפיהם של המבקרים, בתקווה לקבל מזון.
נייזנה
בהמשך הנסיעה בנתיב הגנים, דרך הרי אוטניקואה, מגיעים לעיירה נייזנה(Knysna) , הנחשבת ליפה בנתיב ומתגאה בלגונה גדולה ומרשימה, הנוצרת מהתמזגות נהר ומימי האוקיינוס. שייט בלגונה מביא את המטיילים למסעדה הבנויה מתחת חורש מקסים של שמורת מיטת הנוצות, שלמרומיה מגיעים בקרונות נגררים ומשם יוצאים לטיול רגלי בשמורה בנוף המדהים. על הצוק שממול ממוקמים עשרות בתי נופש. למטה רואים בבירור, כיצד מתמזגים המים המתוקים של נהר הנייזנה עם המים המלוחים של האוקיינוס, המאפשרים לדגה מיוחדת להתפתח בה.
יער הצסיסיקמה
במפרץ פלטנברג (Plettnberg bay) ממוקמת שמורת יער הצסיסיקמה. בשמורה צמחיה עבותה ועצים עתיקים והיא נחרצת על ידי גאיות עמוקים. הסיור הרגלי בשמורה מרשים מאד, הנוף משגע ואחרי עליות וירידות תלולות במדרגות בתוך היער היפה, מתגלים שלושת הגשרים התלויים.
יוהנסברג
בטיסה מפורט אליזבט הגענו ליוהנסבורג – ישר לפקקים אין סופיים בכבישים. ביקרנו בכיכר נלסון מנדלה, שבמרכזה ניצב פסלו הענקי. בכיכר פועלת מסעדת בוצ'ר, הידועה בטיב הסטייקים שהיא מגישה. לידה פועל קניון ענקי המציע מותגים בינלאומיים ומקומיים. צמוד אליו סופר מרקט גדול.
קניון נהר בלייד ושלושת הראנדולים
הנסיעה מיוהנסבורג לעבר רכס הרי דראקנסברג במחוז מפולנגה, הממוקם בחלקה המזרחי של דרום אפריקה והמתמשך לאורך של כ-1,000 ק"מ, נמשכת כ-6 שעות עם עצירות בעיירות ציוריות בדרך. ברכס ביקרנו בקניון נהר בלייד (Blyde River Canyon), הנחשב לשלישי בגודלו בעולם והשני בגודלו באפריקה. אורכו של הקניון 25 ק"מ, והעומק הממוצע שלו הוא 750 מטר, אם כי ישנם מקומות עמוקים יותר. בתצפית התגלה מתחתינו הקניון במלוא הדרו כשממול בלטו שלושת הראנדולים, שהם סלעים ענקיים, שצורתם מזכירה בקתות עץ מחופות קש אפריקניות.
בורות המזל של בורקה
בורות המזל של בורקה נוצרו ממערבולות הנהר הרע והנהר הטוב. הסיפור: משלחת חוואים שהגיעה לאזור ראתה נהר, מתנדבים ירדו למטה והלכו לאורכו, כשהם נעלמו ולא חזרו לאחר מספר ימים, קראו הנותרים לנהר – הנהר הרע (או העצוב) והמשיכו דרומה. שם נתקלו בנהר נוסף ומצאו לידו את המתנדבים ולכן קראו לנהר – הנהר הטוב (או השמחה). השם לבורות ניתן בעקבות הסיפור על אדם בשם תום בורקה, שצלל באחד מהם וגילה בו זהב. רבים משתכשכים בבורות המזל, שהירידה אליהם די קלה. יש באזור שולחנות אוכל, ליד החניה, שם ראינו בבונים חוטפים את הארוחות של המטיילים.
חלון האלוהים
חלון האלוהים הוא מצפור נוסף בשמורת קניון נהר בלייד, הממוקם בגובה של 1,730 מטר. באתר ישנם שלוש מרפסות תצפית, מהן מתגלה מלוא הדרו של נוף יערות ירוקים, עמקים פוריים, שבהם חיים חיות בר רבות. המצוקים המלוכסנים הענקיים משני צדי המצפור והשמים ממעל, יוצרים את המסגרת המשולשת המופלאה של המקום – באמת חלון האלוהים.
נסיעה מערבה באותו אזור מביאה את המטיילים לשני מפלי מים שוצפים – מפל ברלין ומפלי ליסבון, הנקראים על שמם של מחפשי זהב, על פי ארץ מוצאם כמובן.
שמורת קרוגר
פארק לאומי קרוגר ( Kruger National Park) הוא הגדול ביותר בדרום אפריקה ואחד הגדולים בעולם, כגודלה של מדינת ישראל. אורכו 350 ק"מ ורוחבו 60 ק"מ. אנחנו ביקרנו בחלקו הדרומי של הפארק. ובזמן ששהינו בו, נסענו ברכבי שטח פתוחים כדי לראות את חיות הבר החיים בשמורה. זה לא פשוט, כי הן מסתתרות בסבך השיחים והעצים. למרות זאת הצלחנו לראות אריות שעשו אהבה, קרנפים, פילים, איילים וזברות.
במלון בעיירת וויט ריבר, המרוחקת כ-45 דקות משמורת קרוגר, חזינו בערב, ליד מדורת עצים, במופע של להקת ילדים מקומית. סיום נהדר לחוויית הטיול שלנו.
https://www.youtube.com/watch?v=57nnFfno24k