הפער הגרעוני התיירותי בין יציאות ישראלים לחו"ל לבין כניסות מבקרים ברבעון הראשון של השנה מגיע ל-463 אלף נוסעים ואילו הפער הגרעוני בין יציאות ישראלים לבין כניסת תיירים ברבעון מגיע ל-503 אלף נוסעים. כשבודקים את נתוני הרבעון הראשון מנוכי העונתיות ברמה השנתית, הפער הגרעוני בין יציאות הישראלים לכניסת תיירים ברמה השנתית מגיע 3.7 מיליון נוסעים. יש לציין, כי נתוני הכניסות של תיירים לישראל מושפעים משינויים עונתיים, ועל כן יש לנתחם על סמך הנתונים מנוכי העונתיות והמגמה.
הפער הגרעוני התיירותי הגדול בין יציאות ישראלים לחו"ל לבין כניסת תיירים לישראל הוא כבר אידיאה פיקס הרבה שנים. אבל כשמסתיים רבעון ראשון של השנה ורואים שהפער הגרעוני מתרחב (עלייה של 13% ביציאות ישראלים לחו"ל ועלייה של 0.5% בלבד בכניסות תיירים), צריכות הרבה שאלות להישאל, כי מבחינת תיירים הרבעון הראשון של השנה נחשב לסוף עונת שיא תיירות החורף בישראל ואילו הרבעון הראשון של השנה מבחינת יציאות ישראלים נחשב לעונה חלשה.
נתוני הרבעון הראשון
ברבעון הראשון של השנה (ינואר-מרץ) היו 637 אלף כניסות מבקרים לישראל, בדומה לשנה שעברה. מתוכם היו 597 אלף כניסות תיירים, שזו עלייה של 0.5% בהשוואה לאותה התקופה אשתקד. 547 אלף כניסות תיירים היו בדרך האוויר, שזו עלייה של 3% בהשוואה לרבעון הראשון ב-2015. לעומת זאת ברבעון הראשון של השנה נרשמו 1.1 מיליון יציאות לחו"ל של ישראלים (מתוכם 3% של ישראלים המתגוררים בחו"ל), שזו עלייה של 13% לעומת אותה תקופה אשתקד. מתוכן מיליון יציאות היו דרך האוויר, שזו עלייה דומה לעומת אשתקד, ו-73 אלף יציאות היו דרך היבשה. כך דיווחה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
נתוני הרבעון הראשון מנוכי העונתיות
מניתוח הנתונים מנוכי העונתיות מתברר, כי ברבעון הראשון (ינואר-מרץ) נרשמו 2.8 מיליון כניסות תיירים ברמה השנתית (229 אלף בממוצע לחודש), שזו עלייה של 2% בחישוב שנתי. לעומת זאת נרשמו ברבעון מנוכי עונתיות 6.5 יציאות ישראלים לחו"ל ברמה השנתית, (543 אלף בממוצע לחודש).
נתוני 2015
הפער הגרעוני התיירותי ב-2015 הסתכם ב-2.6 מיליון נוסעים בהשוואה לכניסת תיירים וב-2.3 מיליון נוסעים בהשוואה למבקרים. כלומר יותר כסף תיירותי יצא אז אל מחוץ למדינה ופחות כסף תיירותי נכנס אליה. פער התיירותי זה נוצר לאחר ששנת 2015 הסתיימה בירידה של 4% בכניסות מבקרים (3.1 מיליון כניסות) ובירידה של 4% בכניסת תיירים (2.8 מיליון כניסות). לעומת זאת, חל גידול של 15% ביציאות ישראלים בדרך האוויר לחו"ל, כ-5.4 מיליון יציאות – כולל יציאות של אזרחים ישראלים המתגוררים בחו"ל ומגיעים לביקורי מולדת, המהווים כ-4% מסך יציאות הישראלים. (כדי לא להתבלבל – רשות שדות התעופה סופרת את מספר הנוסעים היוצאים והנכנסים ואילו הלמ"ס סופרת בנפרד יציאות ובנפרד כניסות).
גידול הגרעון התיירותי
על פי הנתונים מנוכי העונתיות של הלמ"ס הפער הגרעוני התיירותי השנתי, על פי הרבעון הראשון ב-2016 הוא 3.7 מיליון, שזו כבר עלייה של 1.1 מיליון בהשוואה לגרעון התיירותי ב-2015. זה כבר אומר דרשני, כי ב-2015 הגידול במספר היציאות לחו"ל של ישראלים הוסבר כתוצאה מהערך הגבוה של השקל (ביחס לדולר וליורו) ומימוש הסכם שמים הפתוחים. הדבר דירבן את כניסתם של חברות הלואו קוסט לפעול בישראל, אך לא הגדיל את כמות התיירים הבאים לישראל.
חברות הלואו קוסט ממשיכות לפעול במרץ בשוק הישראלי, ועל פי בנק ישראל שוק המט"ח מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/2/16, ועד ל-23/3/16, התחזק השקל מול הדולר ב-1.8%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-0.5%. כלומר נתוני יסוד מדרבנים אלה ביציאות הישראלים נשארו על כנם, מה שמעיד יותר מכל כי יציאת הישראלים ב-2016 תגדל. נקווה גם שגם כניסת התיירים