כל קריאות מארגני התיירות היוצאת לאחר הכרזת הברקזיט, להזמין חופשות וטיולים בממלכה המאוחדת נמוגו כאילו לא היו. טענתם, כי בעקבות נפילת שער הפאונד תהיה התמורה עבור שקלים גבוהה ב-10% הייתה נכונה, אבל לא החזיקה הרבה מים בתחום הטיסות, המלונות, החנויות, המסעדות והטיולים. אחוזי ההנחות המועטים שנותרו, שלדעת אנליסטים לא עברו את 2% לא הצדיקו את העדפת בריטניה על פני יעדים אחרים.
הצטיידות לקראת שיא העונה
הברקזיט הוכרז לקראת שיא עונת התיירות הבינלאומית של הרבעון השלישי, תקופה של אגירת סחורות בחנויות, מוצרים לבתי המלונות והצטיידות מוגברת בחברות התעופה. היערכות זו בבריטניה בוצעה כאשר שער הפאונד היה גבוה בכ-10% מערכו בשעת הכרזת הברקזיט. לכן, לא הייתה אפשרות בכל תחומי המסחר והעסקים להוריד מחירים, ויתכן שהיה אף העלאת מחירים, כדי לא לצבור הפסדים.
יתרה מכך, הזמנות ליציאות לחו"ל בארץ בוצעו הרבה זמן לפני הכרזת הברקזיט כשבשוק שולטות שתי מגמות – מגמת מוצרי חבילות תיירותיות (כולל טיסות) ליעדים השונים בעולם, ומגמת מחירי הטיסה היורדים בגלל התחרותיות שיצרה השמים הפתוחים. שתי מגמות אלה מונעות הטיית נוסעים שבחרו יעדים אחרים לעבר האי הבריטי.
ממזמזים את דיוני הפרישה
דבר נוסף, גם הבריטים וגם מדינות האיחוד האירופי ממזמזות את הדיונים על יציאת בריטניה מהאיחוד. בבריטניה עדיין לא הפעילו את סעיף 50 הנדרש ליישום הפרישה, סקוטלנד דורשת להישאר באיחוד, הפגנות המונים דורשות משאל עם חדש והמפלגות הפוליטיות מסוכסכות פנימית ולא מסוגלות להתקדם. בנוסף, במפלגה השמרנית עדיין אין יורש לדייויד קמרון. לכן, עד שלא יכהן ממשל חדש – הטריגר של סעיף 50 כנראה לא יופעל.
השפעת הפרישה לא דרמטית
התרחשויות אלה טועמות את מה שציינה יומיים לאחר הכרזת הברקזיט נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "לפי ההערכות של הגופים הבינלאומיים השונים, בהנחה שהאירוע לא יתפתח לכדי פגיעה נוספת במבנה האיחוד האירופי, ההשפעה של עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי על הצמיחה העולמית לא צפויה להיות דרמטית, למרות שתיתכן השפעה משמעותית על בריטניה עצמה. לדוגמא, קרן המטבע הבינלאומית ערכה רק לאחרונה תרחישים שונים לאפשרות הזו, והעריכה שהיקף הנזק שיצטבר תוך מספר שנים לתוצר העולמי נע בטווח של 0.1-0.3 אחוזים".
בינתיים נמשכה אמש ההתאוששות בשווקים הבינלאומיים והמסחר בבורסה של תל אביב הסתיים בעליות. מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 הוסיפו 1.1% לערכם ומדד הנדל"ן טיפס ב-1.4%. מדד התקשורת ומדד הבנקים התחזקו ב-0.4%. מדד הנפט והגז עלה ב-1%.
נמשכת ההתאוששות מהברקזיט
היום רשמו הבורסות באסיה עליות שערים זה היום החמישי ברציפות מאז מפולת הברקזיט לפני שבוע וחצי. בורסת שנחאי ב-1.8%, טוקיו ב-0.6%, הונג קונג ב-.5%; וסיאול ב-0.5%. במקביל עלה הפאונד ב-0.1% ל-1.3282 דולר והנפט מסוג טקסס מתוק נסחר ללא שינוי ב- 48.98דולר לחבית.
היום (יום ב') לקראת הצהריים המדדים המובילים של הבורסות החשובות באירופה יורדים קלות, בניגוד למגמה בימים האחרונים וכן למגמה במדדים המובילים של בורסות אסיה הבוקר. מדד FTSE 100 הלונדוני מאבד כעת 0.1% משוויו, מדד דאקס של הבורסה בפרנקפורט יורד ב-0.2%, ומדד קאק הפריזאי יורד ב-0.3%.
ואצלנו – המסחר בבורסה בתל אביב נפתח הבוקר בעליות מתונות, בהמשך לעליות המשמעותיות שנרשמו בה אתמול ובהתאם למגמה החיובית הבוקר בבורסות באסיה; ובשוק המט"ח, הדולר והיורו מתחזקים כעת מול השקל – על רקע רכישת הדולרים שמבצע הבוקר בנק ישראל, במטרה לעודד התחזקות של הדולר.
עתיד שער השקל
ערך שער השקל מול מטבעות השונות הוא גורם משמעותי מאוד בפעילות התעופתית, המלונאית והתיירות הנכנסת. לכן כל העיניים מופנות עתה לעבר בנק ישראל שהחליט לשקול מחדש את התערבותו בשוק המט"ח, כשהדילמה היא – האם להמשיך במדיניות הבנק לתמוך בהחלשת השקל, כדי לסייע ליצואנים הישראלים, כולל העוסקים בתיירות הנכנסת.
דילמה לא פשוטה, כי החזקת השקל בשער נמוך מייקרת את המחירים בישראל, פוגעת בצריכה וברווחת הצרכנים ופוגעת בהוצאות הפנאי שלהם. כלומר העדפת היצואנים, ביניהם כל העוסקים בתיירות נכנסת, היא על חשבון הצרכנים והתעשיינים שאינם עוסקים ביצוא, בגלל שכמעט כל חומרי הגלם והמכונות שלהם מיובאים. אין ספק, כי הפסקת החלשת השקל תגרום לפיטורים רבים של עובדים, שתפגע בתיירות היוצאת וגם בתיירות הפנים ארצית.
דילמה קשה זו אולי תמנע את הפסקת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, בגלל הצורך לסייע לתעשיות היצוא, התיירות והתעשיות מחליפות היבוא להתחרות טוב יותר בעולם. אם היא בכל זאת תתקבל, יפגעו המלונאים, מארגני התיירות הנכנסת וחברות התעופה הישראליות והממשלה תצטרך למצוא פתרונות כדי לפחות למזער את הפגיעות.