בטורקיה החליטו לחזק את תעשיית התיירות באמצעות נקודות החוזקה שלה: לפתוח את שעריה למי שכרגע לא רצויים בעולם, מרגישים לא בנוח בקרב קהילותיהם ולחזר אחר התייר הערבי והאיראני.
תעשיית התיירות הטורקית ששוויה 26 מיליארד דולר, נחבטה לא מעט בשנים האחרונות בשל בעיות בטחוניות ופוליטיות, אולם פלח שוק אחד המשיך לצמוח – חופשות לחוף הים של מוסלמים שמרנים. עשרות מלונות וריזורטים לחופי טורקיה מספקים את צרכיהם של המוסלמים האדוקים והמודרניים כאחד, וכך הם מושכים משפחות מטורקיה, המזרח התיכון וקהילות מוסלמיות במערב.
תשומת לב מקדישים בטורקיה גם לשוק ה"חלאל" (הכשרות המוסלמית), חרף היותו עדיין שוק קטן, אך בעל פוטנציאל של צמיחה. שכן הם נחשבים ל"תיירים עמידים שלא נבהלים בקלות מכותרות העיתונים".
הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שהוא מוסלמי אדוק, הביא את הדת לחיים הציבוריים ואחראי בחלקו גם להתגברות התיירות המוסלמית.
60 בתי מלון ואתרי נופש מציעים נופשונים ידידותיים לתיירי החלאל, מתוך אלפים רבים של בתי מלון ברחבי טורקיה, אך בזכותם טורקיה קפצה ארבעה מקומות ליעד השלישי הפופולרי ביותר לחגים האיסלאמיים, אחרי איחוד האמירויות ומלזיה.
כל המלונות הללו היו מלאים בטורקיה בשנה שעברה לקראת חג עיד אל-פיטר, המסמן את סוף חודש הרמדאן, בניגוד למלונות המסורתיים.
באנטליה, אתר הנופש הים-תיכוני הידוע בחופים חוליים רחבים, בתי מלון חלאל מציעים שטיח תפילה מוסלמי בכל חדר, בריכות וחופים המיועדים לגברים ולנשים וכן אזורים מעורבים של משפחות. האוכל במזנון הארוחות הוא חלאל ואלכוהול אינו מוגש. בבריכות הנשים יש מאבטחים והאורחים יכולים להיכנס רק לאחר מסירת טלפונים ומצלמות.
באחד המלונות הללו העריכו כי לפני כמה שנים 80%-90% מהאורחים שלהם היו מטורקיה, וכיום יותר מ-60% מהאורחים הם מוסלמים זרים. רבים מהאורחים הזרים האלה הם מוסלמים ממדינות אירופיות, שאומרים כי עליית הימין והאקלים האנטי-ערבי, גרמו להם לרצות לנפוש במקום שבו לא ירגישו שלא בנוח. זאת לצד החלטה של הרשויות המקומיות בצרפת ובגרמניה לאסור את כיסוי הגוף בבגדי ים בורקיני.
היעד ב-2023 – 50 מיליון תיירים
המספר הכולל של כניסות התיירים בטורקיה ירד בשנת 2016 לשפל של 10 שנים, לאחר שנפגע מהפיכה כושלת, גל של פיגועים ומחלוקת עם מוסקבה, שהרחיקה מיליוני רוסים. הוא זינק בחזרה בשנה שעברה והממשלה צופה ל-40 מיליון מבקרים השנה.
בעקבות ההתאוששות, הציבו בטורקיה יעד להגיע ל-50 מיליון תיירים עד שנת 2023 שייצרו הכנסות של 50 מיליארד דולר.
אנטליה, אזור התיירות העיקרי של טורקיה, שואף להגיע ל-14 מיליון תיירים השנה, כאשר רק עד ה-28 במאי הגיעו אליה דרך שדות התעופה 3 מיליון תיירים. מספר זה שובר את השיא של 2014 שנחשבה לשנה הטובה ביותר בתיירות לעיר עם 2,68 מיליון תיירים. כמו כן נרשם גידול של 47% בין ינואר למאי בהשוואה לשנה הקודמת, שכבר נחשבה לשנת התאוששות, לעומת 1,5 מיליון תיירים ב-2016.
לפי ידיעה בעיתונות הטורקית, אקטיביסטים ערבים פתחו במסע תקשורתי ברשתות החברתיות, שמעודד אנשים לבלות את חופשת הקיץ שלהם בטורקיה, בשאיפה למשוך יותר תיירים מרחבי העולם.
בטורקיה שמים את יהבם גם על השוק האיראני, שהגיע ליותר מ-2.5 מיליון תיירים איראנים ב-2017 וצפוי עוד לגדול השנה. אנשי תיירות סבורים כי תיירים איראנים, שאוהבים לנפוש, ואינם יכולים להגיע לשווקים בארה"ב ובאיחוד האירופי עקב הסנקציות – יבואו לטורקיה.
לפי איגוד המלונות של טורקיה (TÜROB) טורקיה הגדילה את שיעור התפוסה של המלונות באפריל ל-72.6%, איסטנבול הגיעה לשיעור תפוסה של 79.5%, עלייה של 23.6%, בעוד שבאנטליה עלתה התפוסה ב-16.7% ל-65.7%, באיגוד הדגישו כי טורקיה הגיעה לשיעור הצמיחה הגבוה ביותר בקרב מדינות אירופה.
בינואר-אפריל 2018 נרשמו בטורקיה 7.7 מיליון כניסות מבקרים, לעומת 5.8 מיליון באותה תקופה אשתקד, עלייה של 32.5%.
אשר לישראלים, בחודשים ינואר-אפריל 2018, נרשמו בטורקיה 122.1 אלף תיירים ישראלים, לעומת 83 אלף באותם חודשים ב-2017 – עלייה של 47%, באפריל לבדו יצאו לטורקיה כ-58 אלף ישראלים לעומת 48 אלף באפריל 2017 – עלייה של כ-20%. גם כאן יש ייצוג נכבד לסקטור הערבי-ישראלי.
כזכור, וכפי שגם צוטט בעיתונות הטורקית, קרא שר התיירות הישראלי, יריב לוין, לישראלים לא לבקר בטורקיה, לאחר התבטאויות ארדואן בעקבות האירועים בעזה.
בשנה שעברה ביקרו בטורקיה 380 אלף ישראלים, כאשר בשיא היחסים הטובים בין ישראל לטורקיה, לפני עשור, עבר המספר את ה-550 אלף.