הכנסות פתאל נכסים (אירופה), צמחו בחציון הראשון של השנה ב-28% לכ-17 מיליון יורו, בהשוואה לכ- 13.3 מיליון יורו במחצית הראשונה אשתקד. הישג לא מבוטל בהתחשב שהצמיחה הכלכלית האירופית רשמה ירידה חדה ברבע הראשון של השנה וסיימה את הצמיחה החזקה שנרשמה ב-2017. ההתאוששות העולמית האיטית והיורו שהתחזק גרמו לתוצר המקומי הגולמי (תל"ג) לרדת לרמה מתואמת עונתיות של 0.4% לעומת הרבעון הקודם – רבעון רביעי של 2017 – שבו עלה התל"ג ל-0.7%.
יחד עם זאת הנציגות האירופית טוענת, כי הצמיחה צפויה להישאר חזקה בשנת 2018 ולהירגע מעט בשנת 2019, עם צמיחה של 2.3% ו-2.0% בהתאמה, הן באיחוד האירופי והן באזור היורו.
הרווח הנקי של החברה אומנם טיפס בחציון הראשון של השנה לכ-34.2 מיליון יורו, אבל אם מורידים את הגידול ברווחי שערוך נדל"ן להשקעה של כ- 18 מיליון יורו בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד, מקבלים רווח נקי של 16.2 מיליון יורו, בהשוואה לכ-15 מיליון יורו בתקופה המקבילה אשתקד.
הגידול בנתוני NOI ו-FFO
NOI – Net Operating Income, שהוא מדד רווח מהשכרת נכסים והפעלתם והינו אחד הפרמטרים החשובים בהערכות שווי של נדל"ן מניב, עלה בחציון הראשון של השנה בכ-29% לכ- 16.6 מיליון יורו בהשוואה לכ- 12.9 מיליון יורו במחצית המקבילה אשתקד.
FFO – Funds From Operations , שהוא מדד הרווח הנקי, בנטרול הכנסות והוצאות בעלות אופי חד פעמי, לרבות רווחים והפסדים הנובעים ממכירת נכסים, התאמת השווי ההוגן של נדל"ן להשקעה במלונאות באירופה ושינויים בשיעורי החזקה בחברות מוחזקות ובתוספת חלק החברה בהפחתות של החברה, עלה בכ- 18% לכ- 11.3 מיליון יורו, בהשוואה לכ- 9.6 מיליון יורו בתקופה המקבילה אשתקד.
הגידול בנתוני NOI ו-FFO מאפשרים לנתח את הנדל"ן המניב של פתאל נכסים (אירופה), אלא, שלהבדיל מ-FFO הכולל גם סעיפים שאינם תפעוליים, כמו הוצאות מימון והוצאות מיסים, ה-NOI הוא מדד תפעולי בלבד המייצג את הרווח מהשכרה בלבד, משהו דומה לרווח גולמי, בעוד ה-FFO אמור לייצג את הרווח המייצג והתזרים המייצג של החברה. העלייה בשני המדדים מראה את חוסנו של הענף האירופי של פתאל.
ההבדל בין מלונאות באירופה לבין מלונאות בישראל
אין כל ספק שהישגי פתאל נכסים (אירופה) מושפעים מהניהול של דוד פתאל ודני רוג'ר, אבל לא פחות מכך הם מושפעים מהתנאים האקסוגניים, היותר נוחים באירופה, בהשוואה לישראל. "אנחנו מחזיקים מלונות באירופה ובישראל והסיבה העיקרית שהמלונות פה יותר יקרים זה הוצאות גבוהות בעלויות ביטחון, המזון, האנרגיה ושכר עבודה ", אמר לאחרונה דוד פתאל, הבעלים של רשת מלונות פתאל, בכנס התיירות של כלכליסט, כשההוצאות הגבוהות, למרות המחירים הגבוהים, משפיעות כלפי מטה על ההכנסות והרווח הנקי.
מחיר לילה, למשל, במלון הבוטיק של פתאל נכסים (אירופה) בברלין הוא 120–140 יורו, כשבישראל בהשוואה למלון כזה המחירים כפולים ואף יותר. "ריבוי לינות של תיירים וריבוי מלונות בגרמניה למשל, יוצרים בה תנועה כמותית שונה מאשר בישראל, שמשפיעה כמובן על המחירים. ולא רק, אלא גם ההוצאות המופחתות של בתי המלון, כמו מס הארנונה המושתת על התיירים ולא על המלונאים.
העוצמה המלונאים של רשת פתאל נכנסים (אירופה), מאפשרת לרשת לנהל משא ומתן אגרסיבי מול הספקים בכל תחום, כמו ספקי מזון על סוגיו השונים, ספקי משקאות, חברות כביסה, וספקי חשמל ולהוריד בכך את ההוצאות. התפוסה היא גורם משפיע נוסף. הסביר זאת היטב דוד פתאל בכנס התיירות של כלכליסט כשאמר: "נקודת איזון בבתי מלון זה דבר תנודתי. זו מכפלה גם של תפוסה וגם של מחיר. עם 70% תפוסה אתה לא מסודר. אפשר לבדוק בעולם את הנתונים, יש המון חברות ציבוריות. אנחנו במחירים שלנו ובתפוסה שלנו מצליחים להחזיר חובות ולהרוויח כסף. תפוסה של 65% במחירים סבירים זה מאפשר רק ברייק איוון תפעולי".