מכתב שנשלח היום (14.9) מטעם קלאב הוטל, לשרי התיירות, האוצר והבריאות, בנושא הטלת הסגר והשפעותיו:
כבוד השרים, אסף זמיר, ישראל כ"ץ, יולי אדלשטיין
הנדון: הפגיעה הקטלנית והבלתי מידתית המסתמנת בתיירות הפנים בכלל ובענף המלונאות בפרט, כתוצאה מהטלת הסגר המתוכנן החל מיום 18.9.2020
בשם מרשתי, קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ (להלן – "קלאב הוטל"), אני מתכבד לפנות אליכם, בקשר לעניין שבנדון, כדלקמן:
מהודעה משותפת של ראש הממשלה ומשרד הבריאות עולה, כי בימים הקרובים יגובשו הכללים לפעילות המגזר הפרטי במהלך הסגר המתוכנן, החל מיום 18.9.2020. כפי שעולה מההודעה האמורה, במהלך הסגר יסגרו כלל העסקים לקבלת קהל בתחום המסחר, התרבות, הבילוי והפנאי ותיירות הפנים, ובכלל כך יסגרו כלל המלונות בישראל. קלאב הוטל, המנהלת שלושה מלונות ברחבי ישראל, מתוכם שניים באילת (כולל מלון הסוויטות הגדול בישראל) ואחד בטבריה, פונה אליכם בדחיפות, על מנת למנוע את רוע הגזירה, שאינה מידתית, כפי שיפורט להלן, ומהווה, הלכה למעשה, מכת מוות למלונאות בישראל.
כידוע, לכם, ענף המלונאות, המעסיק מאות אלפי עובדים בשגרה, ובעיקר עובדים מוחלשים, הינו ענף עונתי מאד, אשר אחת מתקופות השיא שלו היא תקופת חגי תשרי החלה בימים אלה. רבים ממלונות ישראל מתקיימים במהלך חלקים ניכרים בשנה, מההכנסות המתקבלות אצלם במהלך תקפות חגי תשרי וחג הפסח. והנה, לאחר הפגיעה האנושה שנגרמה לענף המלונאות בשל הסגר שהוטל על תושבי ישראל ועל פעילות התיירות במהלך חג הפסח שעבר שחל בחודש אפריל (שאף הוא עונת שיא) – פגיעה שממנה החל ענף המלונאות להתאושש באופן חלקי בלבד במהלך החודשים יולי ואוגוסט – עתידה הממשלה לאסור על פעילות בתי המלון בתקופת חגי תשרי, ובכך היא עלולה לכרות את הענף כולו.
זאת, כצעד בלתי מידתי, תוך פגיעה קשה בזכויות יסוד של בעלי המלונות ושל אזרחי ישראל המבקשים לנפוש במלונות ישראל, תוך פגיעה אנושה בכלל עובדי המלונות (שרובם, כאמור, הינם עובדים מוחלשים מלכתחילה) ותוך סיכון ממשי לכלל ענף המלונאות בישראל. עצם הדיבור על הטלת סגר, כבר הביא לגל ביטולים עצום בבתי המלון השונים, ואף להחלטה של ישראלים רבים להמיר (בלית ברירה) את חופשתם בארץ בנופש בחו"ל.
קלאב הוטל ביצעה השקעות רבות והטמיעה נהלים מחמירים, על מנת לעמוד בכללי התו הסגול, וכעת, ירדו כל השקעותיה לטמיון. אכן, מדובר בצעד בלתי מידתי. כך, חלף איסור על פעילויות שונות בבתי המלון שניתן להצדיק את הגבלתן מטעמים אפידמיולוגיים, תוך נקיטת כל הצעדים הנדרשים (כגון, הצהרת בריאות, מדידת חום יומית וכדומה), מעדיפה הממשלה לאסור את פעילות בתי המלון בכללותה. זאת, על אף שהשהות בבית המלון, שהינה שהות בדרך כלל של בני משפחה גרעינית בחדר אחד, דומה מבחינה מהותית לשהות של בני משפחה גרעינית בביתם.
למעשה, אין כל הבדל מהותי בין שהייה בחדר בבית מלון לבין שהייה בבית מגורים. אין זה ברור, אפוא, מדוע יש לאסור את השהייה במלונות באופן מוחלט. אין כל סיבה שלא להפעיל את בתי המלון תחת כלל המגבלות החלות על הציבור בביתו, לרבות מגבלות 500 המטרים, מגבלות ההתקהלות ועוד. אין זה למותר לציין, כי המצב בבתי מלון יכול אף להיות עדיף, שכן, בבית מלון ישנם גם אנשי צוות ואנשי אבטחה, הדואגים שאורחי המלון והציבור יקפידו על כלל הכללים שנקבעים. זאת ועוד, עצם ההגעה למלון, כמו גם היציאה ממנו, אינן מסוכנות כשלעצמן, ולראיה, הממשלה מתכוונת להתיר נסיעות לחו"ל.
באופן דומה, אין זה ברור, מדוע ניתן להפעיל מסעדות בשירות משלוחים, ואילו חדרי האוכל בבתי המלון אינם יכולים לספק אוכל לחדרי המלון במתכונת דומה, באמצעות שירות חדרים.
הדברים מתחדדים ומקבלים משנה תוקף, לנוכח כוונתה של ממשלת ישראל להתיר, במקביל לאיסור על פתיחת בתי המלון בישראל, יציאה לחו"ל, בעיקר לצורכי נופש. דהיינו, ממשלת ישראל מכירה בכך, שיציאה לנופש, כשלעצמה איננה מסוכנת מבחינת בריאות הציבור, והיא מתירה אותה. ואולם, ההיתר עתיד להיות אך ורק לנופש מחוץ לישראל. בהקשר זה יוער, כי מדינות שונות באירופה, אליהן מותר לצאת בימים אלה, אינן בטוחות יותר מישראל, ובפרט שעה שאף הן חוות את ה"הגל השני". מפרסומים שונים אף עולה, כי ישראלים רבים שנסעו לנפוש מחוץ לישראל, שבו לישראל כאשר הם נגועים בנגיף הקורונה. מכל מקום, מעבר לכך, שהחלטה המתירה לצאת לנפוש בחו"ל, איננה שוויונית, הרי שמדובר בהחלטה מרחיקת לכת, אשר תפגע עוד יותר בענף התיירות המקומית ובענף המלונאות.
כך, במקום שממשלת ישראל תעודד את אזרחיה לנפוש במלונות בישראל (תחת מגבלות חמורות של ריחוק חברתי וכללים שיאפשרו את הפעלת המלונות מחד, ואת שמירת בריאות הציבור מאידך, כפי שהיה במהלך הסגר הראשון), ממשלת ישראל מעודדת את אזרחיה לצאת לנפוש בחו"ל, בתקופה קשה זו למשק הישראלי. סגירת המלונות אף מעוררת שורה של קשיים פרקטיים, שלא ניתן להם כל פיתרון. מה יעשו המלונות עם אורחים השוהים במלונות בימים אלו? האם יש צורך לפנותם? ואם לא ניתן לפנותם, האם נדרש להפעיל מלון בשביל כמות מצומצמת של אורחים השוהים כבר במלון, על כל העלויות הכרוכות בכך? מי ישא בעלויות האמורות?
כאמור, הטלת הסגר והאיסור להפעיל מלונות, יגרום לפגיעה קשה מאד בענף עתיר עובדים ורווחי מאד למדינת ישראל, לפיטורי עשרות אלפי עובדים, לפגיעה באמון הציבור, לעידוד ישראלים לנפוש מחוץ לישראל ולקשיים פרקטיים אחרים ונוספים כמתואר. הינכם מתבקשים, אפוא, בדחיפות, לשקול צעדים מידתיים יותר, על מנת להקטין את הפגיעה בענף המלונאות, כמו גם את הפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות של בעלי המלונות (לרבות, חופש העיסוק) ושל הציבור כולו (לרבות זכויות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). וכאמור, לאפשר את פתיחת המלונות והשהייה בהם, בהתאם ובכפוף לכל הכללים שיוחלו על הציבור ועל השהייה של הציבור בביתו ובמרחבים הציבוריים.
במקביל, מוצע, כי תוקם ועדה בעניין זה יחד עם נציגי התאחדות המלונות ומשרד התיירות, על מנת לקבוע קריטריונים ברורים, תחתם יוכלו המלונות לפעול.
בהקשר זה יודגש, כי מפרסומים בתקשורת עולה, כי היועץ המשפטי לממשלה עמד, בישיבת הממשלה שהתקיימה בעניין, על כך, שלא ניתן לשלול את זכות ההפגנה, המהווה זכות יסוד חוקתית במשטר דמוקרטי, וזאת חרף מצב החירום, ולכל היותר ניתן להטיל מגבלות מסוימות ומתוחמות על אופן ההפגנה.
נדמה, בהקשר זה, כי זכויות יסוד אחרות ונוספות, המהוות את אבן הראשה של כל משטר דמוקרטי, לרבות חופש העיסוק, חופש התנועה, וזכויות פרט נוספות, אינן צריכות ליפול מזכות ההפגנה, במובן זה, שאין לשלול זכויות אלו באופן מוחלט, אלא בצורה מידתית בלבד, במידה שאינה עולה על הנדרש.
לטיפולכם הדחוף נודה.
העתקים:
מר רונן פרץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה
מר איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות
ח"כ מיקי לוי, ראש השדולה למען אילת
ח"כ קרן ברק, ראש השדולה למען התיירות
מר מאיר בן שבת, ראש המל"ל
מר אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל