משרד התיירות מציג תוכנית אסטרטגית לפיתוח תשתיות תיירות בגליל

משרד התיירות יזם כנס במלון גליליון השוכן בין הגליל התחתון לעליון, לחשיפת חזון המשרד, במסגרת אסטרטגית המותגים והפיכתו לתוכנית מעשית, במעמד מיוחד לזכרו של חיים אוחיון ז"ל, בהשתתפות רעייתו תרצה ובני משפחתו. חיים היה איש חזון אשר פעל בחייו רבות לפיתוח הגליל ולשיתופי פעולה עם כל הגורמים הפועלים בו. במהלך הכנס במלון גליליון, אותו הקים עוד בחייו, נשאו דברים לזכרו. בנוסף, במסגרת הכנס, הוענק אות הוקרה לפעיל החברתי ג'ף בן דוד, על תרומתו הרבה לניקיון אתרי תיירות וטבע מרכזיים בצפון.

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "משרד התיירות ממשיך לקדם את אסטרטגיית פיתוח המותגים שהתחלנו לפני מספר שנים. הצגנו תוכנית אסטרטגית ראשונית לפיתוח מותג הגליל, ומכאן אנחנו ממשיכים לעבוד יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים, כדי להפוך את החזון שלנו לממשות אופרטיבית. הצפון יהפוך לפנינה תיירותית משודרגת, אשר תמשוך תיירים רבים מרחבי העולם. הגליל הוא מנוע צמיחה כלכלי ותיירותי אדיר לכלכלה הישראלית. אנחנו בונים מותג תיירותי בגליל, שיהיה בשורה הראשונה בעולם לצד טוסקנה ופרובנס".

הכנס התקיים במלון גליליון, בהובלת מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, ובהשתתפות ח"כ יעל רון בן משה, אורי אילן, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון, דימה אפרצב, ראש המועצה המקומית קצרין, עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, בועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה טבריה, חיים רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, שמעון סוויסה, ראש המועצה המקומית חצור הגלילית, אילן אור, ראש המועצה המקומית יסוד המעלה, מודי סעד, ראש המועצה המקומית ינוח ג'ת, יורם קרין, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, מוטי חטיאל, ראש המועצה המקומית ראש פינה, עובדי משרד התיירות ובהם נציגת השר בוועדה המחוזית הגב' סיגל בן עוז, בכירים בתעשיית התיירות, נציגי רמ"י, בעלי עסקי תיירות ועוד.

לתיירות בצפון פוטנציאל הכנסה של כ-7 מיליארד ₪ בשנה

על פי התוכנית שהוצגה ×¢"י חברת דלויט, ההערכה היא שיש לתיירות בצפון פוטנציאל הכנסה של כ-7 מיליארד ₪ בשנה. המהלך המרכזי המוצע הוא הפיכת נצרת והכנרת ליעד צלייני מוביל בעולם. מהלך תומך שמציעה התוכנית הוא מינוף העושר החוויתי של הצפון לצורך עלייה ל"ליגת העל" של אזורי תיירות מובילים בעולם ולחזק את המיתוג והשיווק של הצעות ערך. בנוסף, בתוכנית הושם דגש מרכזי בהתאם לחזון מנכ"ל משרד התיירות לנושאי תחזוקה וניראות באתרי התיירות. בתוכנית יש גם הצעה למהלך ליבה רוחבי – הקמת מנגנון מתכלל – יצירת מינהלת בהובלת משרד התיירות ובהשתתפות גורמים ממשלתיים ומקומיים נוספים, לצורך ניהול הוליסטי של המוצר התיירותי במרחב.

התוכנית מאופיינת ב-4 מוטיבציות של עוצמת משיכה לצפון. המוטיבציה המובילה הייתה ועודנה המוטיבציה הצליינית הקלאסית – חיי ישוע. כמו כן, אובחנו מוטיבציות של מורשת, רוחניות ורב תרבותיות, שסביבן יפותחו מוצרים תיירותיים. כמו כן, הושם דגש על פיזור התיירות על פני המרחב בצפון כולו, ליצירת כלכלה אזורית מקיימת, ממנה ייהנה המרחב כולו. בהמשך לכך, זוהו מספר מוצרים משלימים: ים, טבע וקולינריה מקומית, שחיוניים להעשרת המוצר ולבחירה בצפון כיעד לשהייה ממושכת.

בעבודה נערכה גם פעילות מיקוד ומיפוי של זהות הלקוחות ומאפייניהם, התשתיות הקיימות, המתחרים, ועוד. שני קהלי היעד האסטרטגיים שנבחרו, על בסיס פוטנציאל הצמיחה המשמעותי ביותר בצפון, הם הקהל הצלייני הנוצרי, כאשר הפוטנציאל העתידי של התיירות הצליינית מוערך בכ-5.4 מיליון מבקרים וכ-5.6-6 מיליארד שקל בשנה (זינוק של פי 4(, וקהל הExplorers- בצפון מוערך בכ-750-500 אלף מבקרים, וכ-500 מיליון – 1 מיליארד שקלים בשנה, של הוצאת כספים, שרובה נשארת בגליל (זינוק של פי 5.4).

בתוכנית חולק הצפון ל-4 מרחבים ויתרונותיהם  

מרחב כנרת – חיי ישוע, נופש ופנאי

מרחב סובב נצרת – חיי ישו ורב-תרבותיות

מרחב סובב חיפה-עכו – רב תרבותיות נופש ופנאי (ים וקולינריה)

מרחב צפת-גולן – רוחניות וניו-אייג', מורשת יהודית

התוכנית מתייחסת לסוגיות של לינה, גסטרונומיה, אירועים, תחבורה, מידע והמרחב הציבורי. כמו כן, היא מציעה פתרונות לפערים אסטרטגיים, שללא טיפול מקיף בהם, לא ניתן יהיה לממש את הפוטנציאל הכלכלי העצום של המוצר התיירותי הצפוני, בתחומים הבאים: תחבורה, ניקיון ותחזוקה, תכנון סטטוטורי, הכשרת כוח אדם, והנגשת מידע. העבודה נעשתה על סמך מחקר מקיף, שכלל כ-80 ראיונות עם גורמים שונים מהשטח, סקר בינלאומי שכלל מדגם של כ-1,200 עונים בקרב קהלים פוטנציאליים, סקר תיירות פנים שכלל מדגם של כ-1,500 עונים, סיורי שטח ואפיון ומחקר של יעדים מתחרים.

התוכנית הוכנה בהמשך להחלטת הממשלה מס' 514 מתאריך 08.11.20, אשר מטילה על משרד התיירות להכין תוכנית פיתוח ארצית רב שנתית לתשתיות תיירותיות במדינת ישראל, המבוססת על תכנון וקביעת יעדים ארוכי טווח בראייה אסטרטגית. בכלל זה, הוטל על המשרד להכין תוכניות אזוריות רב שנתיות לפיתוח תשתיות התיירות בישראל בדרום ובצפון, במטרה למקסם את הפוטנציאל של תשתיות התיירות לשמש מנועי צמיחה משמעותיים לכלכלת ישראל.

בשנים האחרונות משווק משרד התיירות את ישראל באמצעות "מותגי תיירות" המכוונים לקהלי יעד שונים. המותגים כוללים, בין היתר: אופניים, יין, דתות ועוד. בעולם נהוג כיום למתג אזורי תיירות, בניגוד למדינות. כך, אנחנו אומרים ש'אנחנו מבקרים בפריז' ולא בצרפת, או 'בחבל טוסקנה' ולאו דווקא באיטליה. תהליך המיתוג נועד להפוך את האזור ליעד תיירותי אטרקטיבי והוא דורש תיאום ושיתוף פעולה של גופים פרטיים וציבוריים. פיתוח מותג חייב להתבסס על מוצרי תיירות. דלויט עשתה את העבודה בהתאם למדיניות זו.