מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד טוען במכתב ששלח למנכ"ל אל על גונן אושיסקין, כי "מכתבך לראש הממשלה מהיום, אשר הובא לידיעתי באמצעות כלי התקשורת, ועל אף שפנייתך האמורה מהווה שבירת כלים מול משרד האוצר, אשר מצוי עמכם בדיונים רבים במשך שבועות ארוכים, נבקש להחזיר את הדיונים לפסים מקצועיים ולהעמיד דברים על דיוקם".
באבד טוען, כי מיום פניית אל על לראשונה למדינה, בבקשה לקבלת עזרה עקב המשבר הכלכלי אליו נקלעה , הוקם צוות מקצועי שבראשותו עשרות דיונים בעניין, "כאשר המטרה היחידה שהייתה לנגד עינינו היא שימור התעופה הישראלית בהיקף המתאים ביותר תוך שימוש מושכל במשאבים הציבוריים. הצוות המקצועי הכולל את החשב הכללי, הממונה על התקציבים, מנהל רשות המסים והיועץ המשפטי למשרד האוצר, השקיע לילות כימים על מנת להציע פתרון בר קיימא שיאזן בין כלל האינטרסים ובפרט צרכי התעופה הישראלית והאינטרס הציבורי".
לדבריו, החלופה המרכזית אשר נדונה בדיוני הצוות המקצועי, הייתה העמדת ערבות מדינה להלוואה בנקאית שתינתן לאל על, כפי שנעשה ביחס לחברות רבות במשק שנקלעו למצוקה בעת הזו. "חשוב לציין בהקשר זה, כי עוד קודם למשבר שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה והשפעתו על ענף התעופה, החברה הייתה מצויה במצב פיננסי קשה ביותר וסבלה משיעורי מינוף גבוהים ביותר ומהפסדים כבדים בשנתיים האחרונות", מדגיש באב"ד במכתבו.
עוד מציין באב"ד, כי "בקשתה של אל על, בסופו של יום, חרגה בצורה חסרת תקדים מההיקפים הניתנים במסגרת הקרן, שכן, סכום ההלוואה המקסימלי הניתן, עומד על 100 מיליון שקל, בעוד שבקשת אל על מהמדינה הייתה להעמדת ערבות להלוואה בהיקף העולה על מיליארד וחצי שקלים.
לאור החשיבות שראתה המדינה במתן פתרון הולם, הוסכם כי העמדת ערבות המדינה תינתן בחריגה מהסכומים הניתנים במסגרת הקרן, אך תוך שמירת העקרונות הנוגעים לשיעור הערבות וחלוקת הסיכונים בין המדינה לבנק המממן, וזאת בכפוף לכך שהבנק יאשר את תכנית ההתייעלות שתציג החברה ויסכים לתנאים האמורים".
ב-26 באפריל הודיע מנכייל משרד האוצר לאל על, כי משרד האוצר יהיה מוכן להעמיד ערבות חלקית בגובה 75% להלוואה בנקאית בהיקף של 400 מיליון דולר ובלבד שתנאי ההלוואה והביטחונות ייקבעו באופן שהם יחולקו פרי פסו (חלוקה שיוויונית) בין הבנק המממן, ומבלי שתהיה קדימות למי מהצדדים. עוד צוין כי העמדת הערבות כפופה בין היתר:
- להסכמות של החברה עם הבנק המממן בהתאם למתווה האמור.
- להשלמת התכנית העסקית של החברה, לאחר בחינתה על ידי המדינה והבנק המממן.
- החברה תפעל לחיזוק מבנה ההון שלה, הן בדרך של הזרמת הון בעלים והן באמצעות מכירת נכסים.
- ההלוואה תינתן לתקופה של 5 – 7 שנים.
באב"ד מסביר במכתבו, כי "משהתברר כי הבנקים אינם מוכנים לעמוד במתווה האמור ויש להגדיל את שיעור הערבות, נדרש היה לעדכן את התנאים על מנת להבטיח את חלוקת הסיכונים בין המדינה לבין הבנק, לנוכח גובה ההלוואה והיקף הערבות חסר התקדים שנדרש לחברה. בהקשר זה יצויין, כי לאורך כל הדרך נאמר לחברה כי במקרה בו יבקש הבנק לעלות את שיעור ערבות המדינה הרי שהמדינה תעלה דרישות נוספות אשר מטרתן להפחית את סיכון ההלוואה. יודגש בהקשר זה כי הצעתם של הבנקים לחברה משקפת חוסר אמון ביכולת החברה לעמוד בתשלומי החזר ההלוואה. המשמעות היא שהמדינה עשויה למצוא את עצמה מעמידה ערבות מדינה בהיקף חסר תקדים, ומבלי שיש לה בטוחות מתאימות להבטחת כספה. חשוב לציין כי ברקע האמור שורר בישראל משבר כלכלי חמור שפוגע בשורה של עסקים בתחומים שונים אשר אין באפשרותם לקבל סיוע מהמדינה בסדר גודל דומה.
"לעמדת הצוות המקצועי, התנאים המינימליים, כפי שהועברו לכם לבקשתכם, להבטחת החזר ההלוואה וגידור הסיכון שנוטלת על עצמה המדינה בהעמדת ערבות לחברה, כוללים, בין היתר:
- הזרמת הון שלא יפחת מ-100 מיליון שקל על ידי בעלי השליטה בחברה.
- על החברה להציג התייעלות נוספת שתפחית את הוצאותיה בסך של 50 מיליון דולר מידי שנה אשר תחל לכל המאוחר מינואר 2021, נוסף על ההתייעלות שהחברה הציגה למדינה.
- על החברה להגיע להסדר פריסת תשלום מחודש עם המלווים ומחכירי המטוסים, או כל שיפור תזרימי אחר כך שביחס ללוח הסילוקין הנוכחי יופחת סכום כולל של 100 מיליון דולר, בשנים 2020 – 20121, הפריסה מחדש לא תגדיל את הסכומים שתפרע החברה בשנים 2022 עד 2025.
- חל איסור על החברה לחלק דיבידנדים, לרבות רכישות עצמיות של מניות עד מועד סילוק ההלוואה, איסור על ביצוע עסקה עם בעל עניין או בעל שליטה ללא אישור מראש של משרד האוצר.
- החברה תחתום טרם העמדת הערבות על כלל ההסכמים הקיבוציים עם העובדים.
תכליתם של התנאים האמורים, שהועברו זה מכבר 'לחברה הינם להבטיח את המשך קיום החברה ואת יכולתה להחזיר את ההלוואה כנדרש, וזאת לצד סיוע של בעלי השליטה בחברה, שצפויים להרוויח באופן ישיר ועקיף מערבות המדינה שתועמד לחברה.
לעניין הטענות שמנכ"ל אל על העלה במכתבו לראש הממשלה, מציין באב"ד, כי "המשמעות של כניסת החברה להקפאת הליכים אינה מחייבת פירוקה של החברה ואבדן המטוסים. לטעמינו, במצב הדין הקיים ניתן לנהל את הסיכונים ביחס למטוסים מול הבנקים ומחכירי המטוסים השונים, בהתאם לסדר העדיפויות של החברה והמדינה. לטעמינו, בתקופה זו היכולת לקיים משא ומתן כלכלי עם הבנקים המממנים ומחכירי המטוסים פועלת לטובת החוכרים. נוסף על כך, עמדת הצוות המקצועי היא, כי במצב הנוכחי וללא פריסה מחודשת של החוב מול המממנים.
"ישנו יסוד סביר להניח, כי בעוד שנה, ולאחר שההלוואה שנתנה המדינה תשמש כמעט במלואה לפירעון החובות לנושים, האיום של מימוש השיעבוד על המטוסים יהיה גבוה הרבה יותר. שכן במצב הנוכחי הנושים נמנעים מלבצע חילוט למטוסים לאור שווי הבטוחה הנמוך. היכולת המוגבלת לממש אותה בדרך של מכירה והצורך לתחזק ולאחסן את המטוסים. לעומת זאת בעוד כשנה מהיום ההנחה הסבירה כי ענף התעופה יהיה במצב טוב יותר, יתחילו הנושים להפעיל לחץ ואף יאיימו בחילוט המטוסים. במילים אחרות, קיים חשש אמיתי כי מתן ההלוואה הינו בעיקר קניית זמן לנושים לממש בזמן טוב יותר את הבטוחה שלהם, זאת תוך כדי כך שהם מקבלים במשך שנה שלמה פירעונות מלאים לחוב שלהם ומבלי שהם תרמו את חלקם כלל וכלל.
"אנו דוחים את טענתך לפיה הדרישות שהוצגו במכתב הינן דרישות חדשות, כל הדרישות המפורטות במכתב הוצגו לחברה במסגרת הדיונים ובמסגרת שיחה שקיימה הנהלת האוצר עם החברה ביום ראשון האחרון בשעות הערב.
"אשר לטענות העולות במכתבך ולפיהן 'הערים האוצר דרישות נוספות בלתי ישימות, שכל מטרתן לשלוח את אל על לפירוק' מצטרפות לאמירות מבזות של החברה אשר הגיעו לשיאן בדבריו של יו"ר הדירקטוריון במסגרת דיון בוועדת הכספים של הכנסת ולפיהן 'חברת אל על עברה סמי אונס קבוצתי אלים מהאוצר' וזאת ביחס לדרישות הגורמים המקצועיים לבחון לעומק את ייעוד הכספים ואת היכולת לעמוד בהתייעלות הנדרשת. יודגש, כי 'כל עניינן של דרישות אלה נועד להבטיח שהערבות שהציבור מעמיד להלוואה, תושב במלואה. אין זו זכותה של המדינה אלא חובתה. אילולא היינו נוהגים כך היינו חוטאים לתפקידנו. לסיכום, על אף הרוח העולה ממכתבך, אנו קוראים לכם לחזור לשולחן הדיונים לצורך מיצוי הדיונים המקצועיים לטובת החברה והתעופה הישראלית בכלל".