"בלי הטבע הסלובקי לא יהיו סלובקים ובלי סופרים סלובקים לא יהיה טבע סלובקי", ציטוט מכתביו של הסופר הסלובקי פאבל ויליקובסקי (1941), שמעיד היטב על חשיבותם של הטבע והתרבות, בהם מתייחדת סלובקיה. הנופים הירוקים, הנהרות והאגמים התכולים, הרי הטטרה הנישאים והיערות העבותים. ולא רק הטבע הפיזי, אלא גם חיי הרוח והיצירה המוזיקלית – פעלו בסלובקיה המלחינים המפורסמים מוצרט ובטהובן, ליסט והומל, וכלל אין ספק שרבים מבין התיירים המגיעים לסלובקיה, עושים זאת הן בגלל הטבע, הן בגלל התרבות והן בגלל שפע ההיצע התיירותי שיש בה, המתאים לכל גיל ולכל כיס.
ואם סלובקיה היא הכתר, הרי מחוז טרנבה הוא היהלום שבו. סלובקיה מחולקת מנהלית לשמונה מחוזות שנקראים על פי הערים הראשיות שבהן. מחוז טרנבה בו התארחתי, נמצא בצידה המערבי של סלובקיה בדלתה של הדנובה, למרגלות רכס הקרפטים הקטנים ובסמוך לגבולות עם אוסטריה, הונגריה וצ'כיה. המחוז עשיר במי מעיינות תרמיים ובאתרי ספא ובריאות שהפכו לשם דבר באירופה, ביקבים ויינות מפורסמים, בקולינריה ודבש איכותיים, במתקני ספורט ומסלולי מרוץ מתקדמים, בגלריות ומוזיאונים מיוחדים, בטירות מרשימות ומלונות נוחים, באטרקציות מהנות ובמרכזי קניות גדולים.
בסיור זה גם הצפנתי למחוזות טרנצ'ין וז'ילינה, והדרמתי למחוז ברטיסלבה (שם נמצאת עיר הבירה), אבל הלב היה בטרנבה ובעיקר בעיר הנחמודת פישטני. אז איך מגיעים? לצערי, מאז הקורונה הופסקו הטיסות הישירות מישראל לפישטני, בה יש שדה תעופה. אני הגעתי בטיסה לוינה אוסטריה, שמשם מומלץ או באוטובוס או ברכבת להגיע לברטיסלבה תוך כשעה, ומעיר הבירה ברכבת לפישטני, מרחק של עוד שעה קלה.
פישטני – מרכז ספא מהגדולים באירופה
עיר המרחצאות פישטני, ידועה בעולם בזכות אתרי הספא המשובחים שלה, בוץ הגופרית הייחודי שבה ומי מעיינות המרפא הנובעים ממקורות גיאותרמיים. שהתגלו כבעלי סגולות מרפא, זאת בזכות ריכוז גבוה של גופרית, מימן, ברום ומגנזיום. למי המעיינות החמים ולבוץ ישנה השפעה רפואית חיובית על הסובלים מבעיות דלקתיות, בעיות שלד, בעיות במפרקים ובעיות עצביות ובזכותם התפרסמה העיירה לא רק באירופה, אלא בעולם כולו. תמצאו כאן לא מעט ישראלים, המגיעים לטיפולים של כשבועיים. דרך אגב, עיר תאומה של פישטני היא אילת.
הנהר וואה, הארוך בסלובקיה, מתפצל ויוצר מעין אי, שעליו קומפלקס מלונות הספא והטיפולים, כשמעבר לשני הגשרים היפים על הנהר, נמצאת העיר הקטנה והחמודה פישטני, בה כ- 35 אלף תושבים. ב"אי הספא" נמצא קומפלקס של 4 המלונות ברשת Danubius Health Spa Resort : טרמיה פאלאס – שהוא היוקרתי ביותר בפישטני. אספלנדה – הממוקם בפארק ירוק ושקט בלב אי הספא, ובו לנתי. ספלנדיד – הנעים והממוקם בחלקו הצפוני של האי, ומלון פרופטריה – הממוקם בחלק הדרומי והוא הפחות יקר ביניהם.
קומפלקס "אי הספא", הוא מהגדולים ויוצאי הדופן באירופה. מתבצעים בו יותר ממיליון טיפולים בשנה. ישנם 66 סוגי טיפולים במתחם. הספא הראשון הוקם בעיירה כבר ב-1822 ומאז החל האיזור להתפתח במהירות ונוספו מספר מלונות ומבני ספא נוספים. כיום באיזור הספא ישנן כ-2400 מיטות למבקרים ברמות יוקרה שונות. באיזור המלונות ישנם מתחמי ספא מפנקים: Irma, Balnea Centre וספא נפוליאון. כל מתחמי הספא פתוחים עבור אלו השוהים במלונות ומציעים טיפולים רפואיים וטיפולי מרגוע.
מתברר ש"אי הספא" הוא לא רק מתחם ספא, אלא גם מציע מגוון פעילויות ספורט למבקרים: מגרש גולף, מגרשי טניס, מגרש כדורעף חופים, מסלולי ריצה ורכיבה על אופניים, פארק גדול, ואפילו מוזיאון היסטוריה של העיירה. בנוסף, העיירה עצמה מציעה אירועי תרבות ופנאי, מסעדות ובתי קפה, רכבת תיירותית נוחה וכרכרות רתומות לסוסים – בהן ניתן להגיע בנוחות מ"אי הספא" לעיר. באיזור פישטני ישנם מסלולים רבים בין יערות, גבעות, עמקים ואגמים, הם מסומנים ומאפשרים חווית טבע נהדרת לכל המשפחה. בנוסף יש במחוז גם שפע פסטיבלים: סרטים, פרחים, בירה, ג'אז ורוק, וכמובן גם שוקי כריסטמס. בעיר נמצא בית חב"ד המציע מגוון שירותים למבקרים ולתושבי העיר היהודיים. אתר: https://www.danubiushotels.com/en/destinations/piestany
שדה התעופה בפישטני
בעיר פישטני פועל שדה תעופה מצוחצח, שמתאים לטיסות צ'רטר ולטיסות פרטיות בהתאמה אישית. לפני הקורונה היו לכאן טיסות ישירות מישראל בהן הסתייעו בנוחות בעיקר מי שהגיעו לטיפולי בריאות באזור. מנהל שדה התעופה בפישטני, בהומיל קלייצ'אק, מספר על שדה תעופה מודרני, המפנק את הנוסעים המגיעים אליו בשתייה חמה וקרה חינם, וכן באולם מאובזר במיתקני כייף לילדים, שלא ישתעממו בעת ההמתנה לטיסתם.
כרגע יש לכאן טיסות ישירות מאנטליה טורקיה, וקלייצ'אק מאד מקווה שהטיסות הישירות מישראל יתחדשו במהרה. אני חוויתי משדה תעופה זה טיסה פרטית במטוס-הליקופטר הובר, שטס כחצי שעה מעל אזור טרנבה וחשף בפני ממעוף הציפור, את יופיו של האזור, כולל הנהר וואה, השדות הירוקים וטירת צ'חטיצה, שכאילו צומחת מתוך הגבעה.
טרנבה – "רומא הקטנה", בירת המחוז
העיר טרנבה, הנמצאת במרחק של כ-50 ק"מ מברטיסלבה, משמשת כעיר הבירה של מחוז טרנבה, ובשל ריבוי הכנסיות בה (11), היא מכונה "רומא הקטנה של סלובקיה". על אף גודלה הקטן, שימשה העיר בעבר כמרכז חשוב של האימפריה ההונגרית. יש בה רחובות היסטוריים קסומים, מוזיאונים וגלריות ואווירה נהדרת. הכיכר המרכזית היפה נקראת "הולי טריניטי" (השילוש הקדוש) בגלל אולם התיאטרון, בתי הקפה ומגדל השעון המפורסם בעיר מתקופת הרנסנס. כנסיית הבארוק הראשונה בסלובקיה מתחילת המאה ה- 17 נמצאת בטרנבה והיא מעוצבת ומעוטרת להפליא. גם אוניברסיטת טרנבה שבנויה בסגנון הבארוק, מעניקה נופך צעיר ושוקק חיים לעיר.
כמו בכל עיר פעילה ומרכזית, גם בטרנבה התקיימו חיים יהודיים ענפים, שנקטעו עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה. בעיר ישנם שני בתי כנסת שננטשו בעת המלחמה. כיום בתי הכנסת שופצו והוסבו לשימוש חילוני: בית הכנסת האורתודוקסי הפך לבית קפה וספרים בשם "סינגוג" ונחשב לאחד מהפופולרים שבעיר, ובית הכנסת הרפורמי "הסטאטוס קוו", הפך לגלריה לאומנות. שני בתי הכנסת נמצאים בסמוך אחד לשני. בטרנבה נמצא גם רחובות בשם יריחו וירושלים. ודרך אגב, עיר הבירה של מחוז טרנבה מעוניינת בירושלים בירת ישראל, כעיר תאומה…
טירות ומערות, יקבים ויינות, כפרים שוקטים ונופים רוגעים
חובבי היין יאהבו מאוד את מחוז טרנבה ובעיקר את פסטיבלי היין בסתיו. ליקבים בטרבנה מתלווה מסורת משפחתית. עולם היין באזור זה החל כבר לפני 3000 שנה. פרוסים בו כרמים רבים וכן יקבים המייצרים יין מקומי איכותי. היינות הסלובקיים מאזור הקרפטים היו אהובים במיוחד על בני משפחות המלוכה מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובייחוד על מריה תרזה מבית הבסבורג. מחוז טרנבה ידוע גם בזכות הדבש המשובח שמיוצר בו לחיזוק המערכת החיסונית. השילוב בין השניים, יצר את יין הדבש המיוחד, על סוגיו השונים, והטעים מאד לחיך.
בויינה מלינה – יקב יין עם טחנת מים, הנמצא באזור ברטיסלבה, טעמנו סוגי יין שונים בליווי ארוחת ערב. אל יין הדבש התוודענו בשני יקבים השייכים לשני האחים, פיטר ופאבול קודלאש, שנפרדו וכל אחד מהם הקים לו יקב מיוחד משלו ומייצר יינות משובחים בטעמי דבש. בילדותם גדלו עם כוורות ודבורים, ובבגרותם זה הפך למקצוע. פיטר הוא הבעלים של "אפימט" ופאבול של "האני קפה", וביקור בכל אחד מיקבים אלה הוא חוויה של טעמים ונופים.
סלובקיה ידועה בשל הטירות הרבות והמרשימות שבה. אחת מהן היא טירת Smolenice, שנבנתה במאה ה-14. טירת סמולניצ'ה היא טירה קטנה ומעניינת, עם גן יפהפה וטראסות, אוספי אמנות, ריהוט ועגלות ילדים ובובות. ממרום המגדל נשקף נוף נהדר של המישור הירוק והרי הקרפטים. באזור של הטירה הקסומה מומלץ לבקר במערת הנטיפים Driny, שכרוך בטיפוס במדרגות, אך החוויה שווה את המאמץ.
סלובקיה גם זרועה בכפרים רוגעים, שלכל אחד מהם ציביון מיוחד משלו וחלקם משמשים כמעין מוזיאונים פתוחים עם מסורות שונות. במחוז ז'ילינה הסמוך למחוז טרנבה, נמצא את הכפר התיירותי צי'צמאני, שבו לאורך מאות שנים ושריפות, נשמרת ארכיטקטורה כפרית, עם בתים מאויירים, נחל וגשרונים. נמצא כאן גם את המוזיאון של משפחת ראדינה משנת 1924. כפר נוסף הוא רייצ'קה לסנה, שבו עולים לרגל לכנסיית בית לחם שלידה נמצא מיצג פיסולי מתנועע, העשוי מעץ וממחיש את חיי האזור, שיצר הפסל יוזף פקארה לאורך 15 שנים.
טרנצ'ין – בירת התרבות האירופאית לשנת 2026
טרנצ'ין היא עיר עתיקה ויפה, עם מרכז היסטורי מעניין ומגוון פעילויות לביקור מהנה. טירת טרנצ'ין מהמאה ה- 16 נחשבת לאטרקציה הפופולרית של העיר והיא הטירה השלישית בגודלה בסלובקיה. מלבד הטירה ישנם מספר אתרים היסטוריים נוספים, כדוגמת בית הכנסת העתיק והכתובת הרומית העתיקה – למרגלות הטירה נמצאה חריטה עתיקה בשפה הרומית, עוד מהמאה הראשונה לספירה. הכיתוב העתיק מציין כי העיר נקראה "לאוגאריציו" ושימשה כמקום מחנה עבור לגיונות הרומיים בעת המלחמה של האימפריה הרומית עם השבטים הגרמאניים. כיכר העיר "מיירובה נאמסטייה – כיכר השלום", שממנה תצפית יפה אל הטירה, הומה חנויות דוכנים ואנשים.
העיר מונה כ- 60 אלף תושבים ונחשבת לשמינית בגודלה בסלובקיה. לאחר הקמתה של הרפובליקה הסלובקית העצמאית, קיבלה העיר סיוע מהממשלה והמרכז ההיסטורי שוחזר. כיום משמשת העיר כמוקד תיירותי בזכות הטירה והכתובת הרומית העתיקה החרוטה למרגלותיה. בית הכנסת של טרנצ'ין נבנה בתחילה המאה ה-20, והוא שימש את הקהילה הניאולוגית שהייתה בעיר, עד שחיי הקהילה נפסקו בזמן מלחמת העולם השנייה. בין 1974 ל-1984 עבר בית הכנסת שיפוץ וכיום הוא משמש כהיכל לתערוכות. ניתן להיכנס לבית הכנסת בזמנים בהם יש תערוכה. טרנצ'ין נבחרה להיות בירת התרבות האירופאית לשנת 2026. כבוד!
ברטיסלבה – עיר הבירה התוססת
ברטיסלבה היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה. ממוקמת בדרום מערב סלובקיה על שתי גדותיו של נהר הדנובה ועל הגדה השמאלית של נהר מוראבה. העיר גובלת באוסטריה ובהונגריה ובכך ידועה כבירה הלאומית היחידה שגובלת בשתי מדינות עצמאיות. ברטיסלבה היא המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי של סלובקיה, ומשכנם של כמה אוניברסיטות, מוזיאונים, תיאטראות, גלריות ומוסדות תרבות וחינוך חשובים. כאן גם פגשנו את שגריר ישראל בסלובקיה, איתן לבון ואת רעייתו נאוה, בקונצרט מיוחד ובסיור בעיר הבירה הסלובקית.
נופה העירוני של ברטיסלבה מאופיין על ידי צריחים מתקופת ימי הביניים וכן על ידי מבנים מודרניים מהמאה ה-20. המבנים ההיסטוריים ביותר מרוכזים בעיר העתיקה. בית העירייה של ברטיסלבה הוא קומפלקס של שלושה מבנים שהוקמו במאה ה- 14 וה- 15, וכעת מארח הוא את מוזיאון העיר ברטיסלבה. שער מיכאל הוא השער היחיד שהשתמר מהביצורים של ימי הביניים, והוא מדורג בין המבנים העתיקים ביותר של העיר. הבית הצר ביותר באירופה נמצא בקרבת מקום. המרכז ההיסטורי של העיר מאופיין באדריכלות בארוק מהמאה ה-18. ארמון גראסאלקוביץ', שנבנה בסביבות שנת 1760, משמש כיום כבית הנשיא הסלובקי, בעוד שהממשלה הסלובקית יושבת במבנה ששימש פעם כארמון הקיץ של הארכיבישוף.
ברטיסלבה היתה קשורה בקשר הדוק עם התרבות האירופית הווינאית ובמיוחד עם עולם המוסיקה, שפרח בה בעיקר במאה ה -18. מוצרט כנער בן שש נתן קונצרט כאן. היידן היה מנהל התזמורת של משפחת אסתרהזי. פרנץ ליסט הגיע לעיר כילד בן תשע ועשירי העיר סייעו בגיוס כסף עבור חינוכו. בטהובן ביקר בעיר בשנת 1796 בפעם הראשונה והלחין יצירה בכפר הסמוך,Dolna Krupa – בו התקיים קונצרט מיצירותיו, שאורגן ע"י לישכת התיירות של מחוז טרנבה וממנו התמוגגתי.
מקום מסקרן הוא המאוזוליאום של "החת"ם סופר", בשיפולי הגבעה עליה ניצבת טירת ברטיסלבה, המבנה הבולט ביותר בעיר. בעבר היה במקום בית עלמין יהודי, שרבים מקבריו הועברו בשל עבודות תשתית, ונשארו רק 23 קברים, בהם קברו של חת"ם סופר. בשל עבודות הבנייה הוגבה כל השטח מסביב ולכן כיום המוזילאום נמצא במבנה בטון מתחת לפני האדמה. מבנים בולטים נוספים מהמאה ה- 20 כוללים את הנובי מוסט (הגשר החדש) מעבר לדנובה והמגדל המעוצב באופן ייחודי, מגדל הטלוויזיה Kamzík עם מרפסת תצפית ומסעדה מסתובבת.
ברחבי העיר ברטיסלבה פזורים מספר אתרים יהודיים. ההיסטוריה היהודית של ברטיסלבה החלה כבר במאה ה-13 לספירה. החיים היהודיים בברטיסלבה שגשגו ותושבי העיר היהודיים נהנו לרוב מחירות דתית ואף כלכלית. לפני עליית הנאצים ושלטונם בסלובקיה הייתה ברטיסלבה עמוסה בפעילות יהודית. היהודים היוו כ-11 אחוזים מכלל תושבי העיר. רק כ-3000 יהודים חזרו לברטיסלבה לאחר השואה. ברובע היהודי העתיק, באחד משני המבנים היחידים ששרדו ברובע זה, ישנו מוזיאון קטן המציג את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בברטיסלבה עד מלחמת העולם השנייה. במוזיאון ישנם חפצים מחיי היומיום היהודיים, מסמכים וחפצי אומנות.
אנדרטה לזיכרון השואה נמצאת במרכז העיר, בסמוך לכנסייה של מרטין הקדוש. האנדרטה ניצבת במקום בו עמד פעם בית הכנסת שנחרב ב- 1969 כדי לפנות מקום לכביש החדש. האנדרטה הוצבה ב-1996 ומעוצבת בצורה מיוחדת, עם מגן דוד בראשה, וסביבה חומה חלקית עם כתובות כרזות וקטעי עיתונות מאותה תקופה חשוכה. נזכור ונזכיר!
המוזיאון לשואת יהודי סלובקיה
סלובקיה הכריזה על 9 בספטמבר כ'יום השואה הלאומי ליהודי סלובקיה', וזאת מפני שבתאריך זה בשנת 1941 נקבע אצלם הקודקס האנטי יהודי. מאז נתנה סלובקיה הצהרת התנצלות וקבלת אחריות לשואת יהודי סלובקיה. מוזיאון השואה בעיירה סרד שהוקם בשנת 2016, מבקש להנציח את זיכרון הנספים בשואה מקרב יהדות סלובקיה. זהו מוזיאון השואה היחיד בסלובקיה ומהווה חלק מהמוזיאון היהודי בברטיסלבה. האתר שימש כמחנה עבודה וריכוז במלחמת העולם השנייה. לטקס הפתיחה שלו הוזמנו אסירים לשעבר ממחנה הריכוז וניצולי שואה מסלובקיה. במוזיאון השואה מוצגים פריטים של אסירי המחנה, קרון המשא לבקר ששימש להעברת יהודים לאושוויץ ולוח זיכרון שנושא שמות של יהודים שגורשו. זכרם של היהודים שסיכנו את חייהם למען אחרים בתוך המחנה מונצח על ידי עץ זית שניצב בלב המוזאון .
סרד (Sereď), היא עיירה בדרום סלובקיה, סמוך לעיר טרנבה, שוכנת על גדתו הימנית של נהר וואה בשפלת הדנובה וגרים בה כ-17 אלף תושבים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשבסלובקיה כיהנה ממשלה לאומנית פרו-נאצית, קם בסרד מחנה ריכוז ועבודה ליהודי סלובקיה. בחורף 1942-1941, החלה קבוצת פועלים יהודים בהקמת המחנה בסמוך לסרד. יהודים החלו מגיעים למחנה אף בטרם הושלמה הקמתו והמחנה שימש כתחנה לשילוח יהודי סלובקיה למחנות ההשמדה בפולין. לפני השואה גרו בסלובקיה כ- 139 אלף יהודים. בתקופה שבין חורף 1944 לאביב 1945 נשלחו כ-13,500 יהודים מסרד לאושוויץ ולטרזינשטאט. המחנה שוחרר על ידי הצבא האדום ב-1 באפריל 1945.
ד"ר מרטין קורצ'וק, מנהל המוזיאון המאד מרשים (גם המוזיאון וגם המנהל שלו), מסביר לי שמטרת המוזיאון היא בעיקר חינוכית, ללמד על השואה ולחנך על זכויות אדם לדור הצעיר. יש להם קשר עם המרכז החינוכי ביד ושם שמעבירים כאן סמינרים למורים. הוא מספר שהממשלה בסלובקיה מגבה את הפעילויות לזכרון השואה ועם משרד החינוך הסלובקי הקשר יש שיתוף פעולה כחלק מתוכנית משרד החינוך, כמו גם תוכנית להכשרת מורים לחנך בנושא השואה. יש למוזיאון גם קשר טוב עם משרד החוץ אצלם, אבל, הוא מזהה אנטישמיות – גם מפלגות ימניות קיצוניות וגם בקרב האוכלוסיה ולכן יש לעמוד על המשמר.
וברוח דברי הפיוט של פאבול אורזגה חוויזדוסלב, מגדולי המשוררים הסלובקיים (1849 – 1921): "כי לא מי שחי בוער בהנאה, אלא מי שיצר ועשה יכול לומר שהוא חי", אז 'נעשה חיים' ונטייל, והמלצתי היא למהר ולהגיע לסלובקיה היפה, ולא להחמיץ את חבל טרנבה הקסום. Dovidenia!
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות של טרנבה, סלובקיה