יוסי פתאל, מנכ״ל לשכת מארגני תיירות נכנסת: "ימים מורכבים ובהחלט לא פשוטים עוברים על ארצנו הקטנה במימדים ומרובה בדעות ומחלוקות. רצף התמונות הבלתי פוסק המשודר מישראל מחלחל לתודעה העולמית. הגיעו הדברים לכך שבימים האחרונים התחילו חברי הלשכה לקבל בנוסף לטלפונים מודאגים מעמיתים בחו״ל גם הודעות ביטול. אמנם התופעה אינה רחבה אך מטבע הדברים היא עלולה להתרחב כפי שהיה בפעמים קודמות.
חברי הלשכה הם שגרירים מעולים של מדינת ישראל בעולם. תרומתם לתדמיתה של ישראל לא תסולא בפז ובשבועות האחרונים חלק ניכר מזמנם היה מוקדש לשיחות על המצב בארץ. לא ניתן להקל ראש במצב במטרה להפיס את דאגות חברנו בחו״ל. כאלה הם אנחנו. ויכוחים ומחלוקות הם מרכיב קבוע ב DNA של העם היהודי, גם אם כולנו מאמינים באותו האלוהים, אנחנו מתפללים אליו בבתי כנסת וסידורי תפילה המעוצבים לפי טעמם של אלה ואחרים.
אין שיטת ממשל שהיא מושלמת וכך גם הדמוקרטיה. בכל שיטה לאחר זמן נבקעים סדקים ומתפרצות מחלוקות. לפני שנולדה הדמוקרטיה בעולם המערבי היו האלים ונציגיהם, אנשי דת ומלכים השליטים, ובפועל היו השיטה לפיה התנהל העולם. לפני כ-400 שנה עברה האנושות שלב לאחר שבני האדם הגיעו למסקנה כי שלטון האלים ונציגיהם עלי אדמות גרם לנזקים והתפשטות הסיאוב והרוע ולכן הועברה הסמכות אל העם שהפך לריבון בשיטה הדמוקרטית. העם מונה לריבון והוא בחר את נציגיו.
אחד מהדברים המרכזיים שהיו במרכז השיטה הדמוקרטית החדשה הוא זכויות הפרט. ככל שחלף הזמן הגיעו תופעות הלוואי כפי שחווה העולם המערבי כולו בתקופה זאת. הפרט הפך למרכז במקום החברה הכללית. כל אחד ואחת הפכו למרכזו של העולם וכך נוצרו מרכזים כמספר בני האדם. זכויות הפרט גברו על זכויות הכלל והזכויות השונות ולעיתים הסותרות של כל האחרים. ההתנגשות בין הקבוצות השונות התרבו, וזה בפועל המצב בו נמצא העולם הדמוקרטי בימנו.
אנו עומדים בפני שלב חדש של הדמוקרטיה שיעדו עדיין אינו ברור. אין עוד חברה כמו היהודית שיש בה את שלושת האלמנטים של לאום טריטוריה ודת. הקהילות מתפרקות לסה״כ הפרטים שלהן, שביניהם יש מתחים סתירות וניגודים.
המדע של המאה ה-20 גילה לנו את המרכיב האטומי והדברים משתקפים גם בחברה האנושית. התיקון שאנחנו חווים עפ״י מדענים יתגלגל בהמשך למפץ גדול ממנו ייוולד השלב הבא של הציוויליזציה האנושית. אנו חיים בתקופה בה הדמוקרטיה מתפתחת לדבר אחר ממה שהיא היום. התיקונים שנעשו לאורך 400 שנה אינם מספקים יותר.
אחת מהבעיות של זמננו היא מיעוטם של הוגי דעות שיפרשו את המציאות בה הכלל ימציא כללים חדשים לניהול החברה האנושית במקום הדמוקרטיה ששירתה אותנו נאמנה עד ימנו. רק אם נשכיל להבין כי כללי השיח הבונה ולא רק המפרק את מה שהיה, הם תנאי מקדים שבלעדיו על עברי פי פחת נצלח את המשבר מחוזקים ולא שבורים לשבטים וקבוצות יריבות. לו יהי. אמן".