במסורת היהודית "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות". (שיר השירים ב',א'), תואם את התיאור של צמח יפה ובולט בין שיחי החורש הקוצניים. עיצובים רבים של השושן צחור נפוצים באמנות היהודית כבר מימי בית שני. במאה ה-20 הוטבע השושן הצחור על ידי מדינת ישראל בצדו האחורי של מטבע השקל. במסורת הנוצרית, מסמל השושן הצחור את בתוליה של מריה הקדושה. על פי המסורת, כשבא המלאך גבריאל לבשר למריה, כי היא הרה ללדת את בן האלוהים, הוא הגיש לה שושן צחור ומאז מכונה הפרח MADONA LILLY. עתה, נותר לנו רק לטייל לאזור הפריחה של השושן הצחור..
מומלץ לטייל אל קרן ברתות, הצופה אל נחל כזיב ומבצר המונפורט, בתקופה של אפריל ותחילת מאי, אז בדרך כלל פורח לתקופה קצרצרה השושן הצחור. זה פרח מרהיב, מהיפים שבפרחי ארץ ישראל, משתייך למשפחת השושניים וכאמור, יש לו מקום של כבוד גם במסורת היהודית וגם במסורת הנוצרית. הטיול מיועד לכל המשפחה לאורך כל עונות השנה, אך בעיקר באפריל ותחילת מאי, בעת פריחת השושן הצחור. המסלול מקוצר, יחסית לטיול המלא לנחל כזיב, מכיוון שאינו יורד לקניון הנחל. מרבית המסלול בתוך חורש מוצל ולאורכו תצפיות נוף מרהיבות.
איך מגיעים: מדובר במסלול מעגלי, המתחיל ומסתיים בחניון שליד מצפה הילה. המסלול ממוקם כ-17 ק"מ מזרחית לנהריה. נוסעים מזרחה על כביש 89, חוצים את צומת כברי וממשיכים כ-10.5 ק"מ עד מעיליא. פונים שמאלה למעיליא, נוסעים כל הזמן ישר בתוך הכפר עד לכביש המגיע עד מצפה הילה. ממשיכים כחצי קילומטר עד לעיקול הדרך לישוב מנות. פונים ימינה לדרך עפר מסומנת באדום, עד לצומת שבילים המסומן באדום שחור. מחנים את הרכבים ומתחילים בטיול.
מסלול הטיול: פונים ימינה לפי הסימון השחור. נכנסים לחורש מוצל ובו שלט המכריז על שמורת נחל כזיב. יורדים במדרגות ונכנסים לערוץ נחל ברתות. ממשיכים עד צומת שבילים המסומן בשחור כחול. ממשיכים ללכת לאורך 300 מטר לפי הסימון השחור. בגדה הצפונית של הנחל נבחין במערת המקדש המפורסמת בשל תבליט גדול של חייל רומי החצוב בסמוך אליה. נמשיך שמאלה לפי הסימון הכחול. אחרי כחצי קילומטר של הליכה באזור טרשי נבחין בשושן הצחור. ההליכה מובילה לקרן ברתות, מצוק מרשים מעל מפגש הנחלים ברתות וכזיב, ממנו יש תצפית נוף מרהיבה למונפורט.
אזהרה! אסור לטייל לנחל ברתות בגשם, עקב סכנת החלקה.
השושן הצחור הוא פרח נדיר ומוגן, אסור לקטוף על פי חוק!
פרטים לגבי לינות, אטרקציות, מסעדות, אתרים ועוד, באתר 'אוצרות הגליל': www.ozrothagalil.org.il