טלי לאופר, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות בדיון וועדת העבודה והרווחה בנושא צו בריאות העם (חובת בידוד): "אני קוראת למדינה להפסיק להשתמש במכבסת המילים ולקרוא לילד בשמו. חובת הבידוד של 7 ימים על מרבית מדינות העולם משמעותה דה פאקטו סגירת שמים שמהווה מכת מוות על ענף הנסיעות.
יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן קוראת לכל ענפי המשק "להיכנס מתחת לאלונקה" אך מבחינתנו משמעות הקריאה הזו היא להיכנס לתוך ארון קבורה. כל זמן שהמדינה נוקטת במדיניות כל כך נוקשה שלא לא לסייע ומקריסה אותם בעצם הנחיותיה, ראוי שתשקול בעשרת אלפים מונים לפני שנוקטת בצעדים דרסטיים שפוגעים בחופש התנועה של אזרחי ישראל ובחופש העיסוק של אנשי ענף התיירות והכל על סמך חששות אמורפיים של משרד הבריאות כיוון שכלל לא יודעים מהיכן יגיע הוויריאנט הבא."
"יש אפליה חמורה סביב חוסר האבחנה בין מחוסנים ומחלימים לאלה שלא. לא יכול להיות שבתוך מדינת ישראל מחוסנים ומחלימים זוכים ובצדק ליהנות מהופעות, מסעדות, אין עליהם שום מגבלה ולהבדיל – בכל מה שקשור לחזרה מחו"ל, כאן יש עליהם מגבלה. ומצד שני קוראים לכולם ללכת להתחסן. האם מדינת מאמינה או לא מאמינה בחיסונים? אם היא לא מאמינה בחיסונים שלא תקרא לאזרחים ללכת לעשות חיסון שלישי ואם היא מאמינה בחיסונים שלא תפגע בזכויות יסוד בצורה כל כך קשה. בנושא אכיפה, לא ברור מה המדינה עושה. היא מוסיפה עוד ועוד מגבלות שהיא לא יכולה לאכוף ואחר כך מטילה עונש קולקטיבי על כל האזרחים באמצעות חובת בידוד."
לסיכום דבריה אמרה טלי לאופר: "לא יכול להיות שהמדינה ביד אחת סוגרת את העסקים וביד השנייה מונעת מהם סיוע כי אומרת שאין סגר והיא לא סוגרת אותם ולכן לא צריכה לפצות. שהמדינה תחליט – אם רוצים להיות כמו באוסטרליה, שיסגרו אותנו על מנעול ובריח אבל שגם יפצו