בסגר השני 93% מבתי המלון סגורים, וזה לא כולל מלונות קורונה ומלונות המארחים צוותי אוויר ודיפלומטים. כתוצאה מכך ענף המלונאות הישראלי, מפסיד כל חודש בממוצע כוללני כמיליארד שקל ביום הכנסות (לפי תחשיב לשנת 2019), כך נמסר מהתאחדות המלונות.
מצב זה נכון לעכשיו בשיא הסגר השני. הפסדי המלונות במשבר הקורונה עצומים, ועדיין לא רואים באופק את סיומו. הבעלים, או המשקיעים של המלון הבודד, או של הרשתות, אומדים ללא הרף את ההשפעות האפשריות של המשבר על נכסיהם ושואלים: כמה זמן ימשיכו להידרדר שווקי המלונאות? כמה זמן יישארו המלונות מושבתים ? כמה זמן ייקח לחזור לרמות התפוסה שהיו לפני פרוץ המשבר? ומתי יחזרו התעריפים הממוצעים היומיים לשיעור הממוצע של 2019?
כדי להעריך נכון את התשובות לשאלות הרגישות האלה צריך לבחון משתנים שונים, לפי סוג המלון הבודד והשוק שבו הוא פועל. יש הבדל בין מלון הפועל תחת מותג ארצי, הממוקם בדרוג העליון של המלונאות הארצית, לבין מלון שאינו משתייך לרשת ושהוא בודד במאבק הישרדותו.
ניהול הכנסות ורווחים לא בתקופת משבר
ניהול הכנסות מלון לא בתקופת משבר נועד למקסם את הכנסותיו. לכן המלון התמקד בחיזוי שוק התיירות והמלונאות, אומדן הביקושים, ניהול המלאי (חדרים), אסטרטגיות ההפצה וניהול ערוצי השיווק. ביניהם גם ערוצי OTA.
בניהול הכנסות מלונאיות משתמשים במדד הכנסה מחדר זמין (RevPAR – Revenue per Available Room), לפיו נמדדות הכנסות החדרים ביחס לסך חדריו הזמינים למכירה של המלון בתקופה הנמדדת. מדד זה מתייחס להכנסה מחדרים בלבד, (Rooms Revenue) ביחס למספר החדרים הזמינים ביחידת זמן מוגדרת – יום אחד, חודש, שנה וכיו“ב. על מדד RevPAR משפיעים שני גורמים: שיעור התפוסה והמחיר הממוצע הכללי של חדרי המלון (ARR – Average Room Rate), שנמכרו ביחידת הזמן הנמדדת.
בפועל הרווח הנקי של המלון נובע מההכנסה מהחדרים (RevPAR), אבל היות וההכנסות מאורחים שונים מניבים שולי רווח שונים, לא פחות חשוב ממדד ה- RevPAR הוא מדד ProfPAR – Profit per Available Room המודד את הרווחיות מחדר זמין, ולזה צריך להוסיף את ההכנסות מהאקסטרות.
ניהול הכנסות ורווחים בתקופה משבר
בתקופת הסגר הראשון והשני כל הערכים האלה נעצרו. המלון סגור, רוב העובדים הוצאו לחל"ת, או לניצול ימי חופשה צבורים, שכר העובדים הופחת, בוטלו ההתקשרויות לנותני שירותים שאינם חיוניים, והוגשו בקשות לקבלת הנחות מספקים ומדמי חכירה. החזרה לפעילות בשלב הבא של היציאה מהסגר תושפע במבנה התפעולי של כל מלון, באסטרטגיית הניהול ובדינמיקה שלו בשוק.
בתרחישים הצפויים לעתיד, כשהמלונות יפתחו וגם התיירים יגיעו, הירידה הכוללת בהכנסות מחדרים במשבר, שנמשך כבר כמעט 7 חודשים, תגרום להתכווצות ארוכת טווח של הרווח התפעולי הנקי. התאוששות שער שקל/דולר היומי שהיום הוא כ-3.4 שקל לדולר לשער הממוצע היומי ב-2019, שהיה כ-3.5 שקל לדולר יהווה הפסד ריאלי בהכנסות לטווח הארוך, בעיקר כאשר התיירים יתחילו לחזור לארץ. ישפיעו גם זמינות המימון, מאגר הקונים הפוטנציאליים והשקעות אלטרנטיביות.
כשמשבר הקורונה התחיל במרץ 2020 התחזיות הראשוניות היו ששוק המלונות צפוי להתמתן יחסית לשנת 2019 ושהמשבר ישפיע במידה רבה על התעריף היומי הממוצע. אבל, מהר מאוד התברר, כי המגפה מתמשכת ושהיא משפיעה ישירות על ביצועי המלונות ושההתאוששות להגיע לרמות של 2019 תמשך כמה שנים.
אי וודאות בדרך להחלמה
בנקודת זמן זו, כשהמלונות סגורים וכשלא ידוע משך הזמן שבו תמשך המגפה, נוצרה אי וודאות בדרך להחלמה. המהפך של ביצועי השוק יהיה תלוי בכמה גורמים כמו, שיפור הטיפולים או חיסון בנגיף, דרישות הריחוק החברתי, הגבלת מספר המפגשים בקבוצות, מגבלות על נסיעות עסקים והמועד שבו התכנסות קבוצתית תחזור להיות מקובלת.
כאשר תתחיל ההתאוששות מטיילי הפנאי, הם עשויים להיות האורחים הראשונים שיחזרו למלונות. לינות עסקיות צפויות לחזור אחריהם, אבל בהתאם לתקציבים הזמינים של העסקים (שגם הם נפגעו במשבר), והכל תלוי בהתאוששות זמינות הטיסות. פגישות עסקיות וקבוצות היו פלח הלינה הראשון שנעצר במשבר הקורונה והם צפויים להיות האחרונים להתאושש. מה גם כשהמגמות הנוכחיות והסגרים מתקיימים, קשה לקבוע דפוס התאוששות מוחלט.