הנהלת אל על רשאית למשוך 105 מיליון שקל מקופות הפיצויים המרכזיות ולהשתמש בהם כמימון חירום במאבקה להשרדות במשבר אליו היא נקלעה בשל התפשטות נגיף הקורונה. כך קבעה היום שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, יפית זלמנוביץ-גיסין. עוד קבעה השופטת כי לנציגות העובדים אין זכות בעלים על הכספים. בהתאם לפסק הדין, ההחלטה תכנס לתוקף ביום 10 במאי 2020, אלא אם יורה בית הדין הארצי לעבודה על עיכוב ביצוע פסק הדין. משיכת הכספים כפופה לאישור פקיד השומה. יתכן שנציגות העובדים מתכוונת לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה.
בהודעה לבורסה מסרה אל על, כי נכון ליום 31 במרץ 2020 יתרות קופות הפיצויים המרכזיות עמדו על סך של כ-319 מיליון שקל, זאת לאחר השלמת ניוד של כ-59 מיליון שקל מקופת פיצויים מרכזית לקופות הפיצויים האישיות של העובדים הזכאים, להבטחת מלוא הפיצויים אשר יגיעו להם לפי החוק עד למועד סיום יחסי העבודה. הליך זה בוצע בכפוף להותרת סכום שאינו מהותי בקופות המרכזיות לצורך השלמה של פיצויים לפי החוק ככל שתידרש, בהתאם לחישוב אקטוארי, עד לסיום יחסי העבודה.
עוד נמסר, כי העובדים הזכאים בקשר לקופות אלו הינם עובדים אשר עבדו בחברה בשנת 1982 והמשיכו להיות מועסקים בחודש יוני 2003. כיום מועסקים בחברה כ-250 עובדים זכאים, מתוך כלל עובדי החברה.
למרות שבשנים 2014 ו-2015 הגישה המדינה תביעות בסכום של כ-166 מיליון שקל כנגד החברה בקשר לכספים שבקופות פיצויים האלו, שחרור הסכום של 105 מיליון שקל שאל על רשאית למשוך הוא בהסכמת המדינה, כי כספים אלו הינם חיוניים להמשך פעילותה השוטפת של החברה בטווח המיידי. תביעת עמותת העובדים שעבדו באל על עד 1982, כי הכספים נרשמו על שמם לפני הפרטת החברה ב-2003 ולכן הם עומדים לזכותם – נדחתה.
יש לציין, כי הנהלת אל על וההסתדרות קיבלו הסכמה משותפת שאל על רשאית למשוך 115 מיליון שקל מקופות הפיצויים במטרה להתמודד במשבר הקורונה, אבל בדיון בבית הדין הסכימה ההסתדרות שאל על תמשוך 105 מיליון שקל והיתרה בסכום של 10 מיליון שקל יופקדו בחשבון לטובת העובדים. נציגות העובדים בחברה התנגדה לכך, בטענה שעל פי הסכם ההפרטה משנת 2003 – משיכת כספים מחייבת את אישורה.
השופטת זלמנוביץ-גיסין דחתה את עמדת הנציגות וקבעה, כי ההסכם מצריך את הסכמת הנציגות רק כדי להבטיח שבקופות יהיה סכום מספיק לתשלום הפנסיות לעובדים. לדבריה, רוב העובדים שהיו זכאים לכספים כבר פרשו ובחברה נותרו מועסקים רק 249 שאליהם התייחס ההסכם ובינתיים העבירה אל על 59 מיליון שקל לקופות האישיות שלהם. כך שבקופות הפיצויים נותרו סכומים ניכרים שאינם מיועדים לעובדים ושאינם נתבעים על ידי המדינה, ולכן יכולה הנהלת אל על למשוך אותם.