גם אם השמים התבהרו מפגיעי הקורונה, יתקבלו כל הכספים שאל על מבקשת, ויושג "שלום בית" עם טייסיה ושאר עובדיה, עדיין ישארו בפנקסיה חובות עצומים, כולל החזרים לנוסעים. לאור זאת יצטרכו אלי רוזנברג והצוותים שלצידו להתוות שינויים יסודיים בחברה בדרך לשיקומה. לשפר את הניהול השגוי של מבנה וניהול העלויות ולבצע תוכנית פריסת חובות מול הנושים – למעט, כמובן, ההחזרים לנוסעים שטיסותיהם בוטלו. כמו גם הפרדה בין דירקטוריון החברה, המופקד על התוויית המדיניות לבין הנהלת החברה המופקדת על הביצוע התפעולי והמסחרי.
אל על שגתה במבנה העלויות וניהולן המהווים נדבך חשוב בבקרה התמידית של ניהול חברת תעופה, במקביל לניהול נכון של הכנסות רווחיות. המטרה העיקרית בהפעלת חברת תעופה היא להפיק את הרווח הגדול ביותר ובכך להגדיל את הרווח הנקי השולי. כדי להשיג זאת היא חייבת להתמודד עם כל העלויות הפוטנציאליות, בעיקר כשההכנסות כמעט ולא גדלות ובוודאי שהן קטנות. החברה חייבת להקפיד על בחינת העלויות במגזרים השונים ובהתאם לנהלם נכון. אל על לא עשתה את זה נכון וההוכחה לכך היא, שגם כאשר כמעט כל העובדים בחל"ת ותשלומי חכירת המטוסים נדחו, נוצר בחברה גירעון של 23 מיליון דולר בתזרים המזומנים ברבעון השני של 2020.
הוכחות נוספות לכשל במבנה העלויות וניהולן מול ההכנסות ניתן להסיק מההפסד בשנת 2019 בסכום של 59.601 מיליון דולר, ומהפסד של 52.167 מיליון דולר בשנת 2018. שנים שהיו מצוינות בתעשיית התעופה העולמית, וללא פגעי נגיף הקורונה. כשל שגרם בתום 2019 לחובות בסכום של 3.327 מיליארד דולר והערת עסק חי במאזן.
איך זה קרה ומה צריך לעשות?
תשלומים מכבידים בגין רכישה והחכרת מטוסי 787 – התוכנית הבסיסית לרכישה של 12 מטוסי בואינג 787-9 בהשקעה של יותר מ-1.25 מיליארד דולר, נעשתה בהדרגה פר כל מטוס בודד, במימון בנקאי תמורת משכון המטוס. 3 מטוסי בואינג 787-8 התקבלו באל על בהחכרה עם הסדרי תשלומים נוספים. מטוס רביעי מסדרה זו שהוזמן לא התקבל. התוצאה, כל המטוסים או ממושכנים, או שמופעלים תמורת דמי החכרה. כך נוצר, עוד לפני הקורונה, ניהול מורכב של מבנה עלויות וניהולן בגין קבלת המטוסים החדשים, שהכביד על תקציב החברה בגללן החזרי תשלומי המימון וההחכרה, כשתגמולי ההכנסות לא היו מספיקים, בעיקר בטווח הקצר.
במצב הנוכחי חייבת אל על להגיע להסכמי פריסת חובות לבנקים המממנים ולחברות החכרת המטוסים. יתכן שניהול עלויות נכון מראש, בהתאם להכנסות הצפויות, היה מנחה את החברה לרכוש, או לחכור פחות מטוסים מדגמי 787, כדי להרוויח ולא להפסיד. מה גם שקבלתם לחברה בוצעה לאחר רכישת 8 מטוסי בואינג 737-900ER חדשים.
השבתה בשבתות וחגים – מדד התפוקה המקובל בעולם התעופה לגבי מטוסי נוסעים הוא היצע המושבים (ASK – Available Seat Kilometer), שזה מספר המושבים שהוצעו למכירה כפול המרחק המוטס. מבחינה זו אל על היא חברה כבולה, שאינה מפעילה טיסות נוסעים סדירות בשבתות ומועדי ישראל ועקב כך אינה מנצלת באופן מלא את פוטנציאל כושר הייצור שלה. לא בטוח, בלשון המעטה, כי בנושא זה יהיה תלמיד הישיבה רוזנברג פתוח לשינוי.
התייעלות – בתחום זה כבר החליטה הנהלת אל על הנוכחית לפטר 30% ממצבת העובדים שלה (2,000 עובדים) ולהוריד ב-29% את שכר הטייסים. החלטה קיצונית זו נובעת בשל השפעת משבר הקורונה, אבל לא פחות מכך היא מעידה על ניהול עלויות כושל בתחום השכר עוד לפני המגיפה, שגרמה לניפוח תמידי של מצבת כוח האדם ולהעלאת שכר הטייסים.
תחזוקה – ניהול עלויות נכון, היה מאיץ את העברת מרבית עבודות תחזוקת המטוסים באל על למקורות חוץ. תחזוקת המטוסים המתבצעת בהנגרים או ברחבות החנייה והמבנים והמתקנים מותאמים פרטנית לדגמי המטוסים שגורמים לעלויות גבוהות של התחזוקה. כמו כן צריך לרכוש כלים וציוד מיוחדים ולשמור חלקי חילוף. כדי שהתחזוקה תתנהל נכון מפעילים עובדים רבים לפני הטיסות ואחריהן. העברת העבודות למקורות חוץ הייתה מורידה ללא היכר את עלויות תחזוקת המטוסים.
עלויות כוח אדם – כמה קטגוריות משנה מקובצות יחד תחת עלויות שכר כוח אדם והן המהוות חלק ניכר מעלויות התפעול. כפי שצוין לעיל עבודות תחזוקה דורשות טכנאים והפעלת הטיסות דורשת כוח אדם בתא הנוסעים – דיילים ובתא הטייס – טייסים. כדי לצמצם את כוח האדם אפשר להעביר תחומים שונים נוספים לחברות חיצוניות, כגון טיפול בכבודה, טיפול במטוסים וניקיון תא הנוסעים והשירותים.
התחייבויות שוטפות – ההתחייבויות השוטפות של החברה ליום 30 ביוני 2020 הסתכמו לסך של כ-2.093 מיליארד דולר. הגידול נובע בעיקר כתוצאה מסיווג יתרת ההלוואות מתאגידים בנקאיים לזמן ארוך להתחייבויות שוטפות. על פי הסכמי ההלוואות עליהן חתמה החברה, הרעה משמעותית בעסקי החברה (כפי שמתרחש במשבר הקורונה) הינה עילה למלווים לדרוש את העמדת ההלוואה לפירעון מיידי. לאור האמור, על פי התקינה החשבונאית, מחויבת החברה לסווג את כל יתרת החוב כהתחייבות שוטפת, אף על פי שעמדה בפירעון התשלומים כנדרש ולא התקבלה אצל החברה דרישה כאמור ממי מהמממנים.
חל גידול גם בסעיף עלויות שוטפות בגין חכירות, בעיקר כתוצאה מדחיית תשלומי חכירה. בנוסף, חל גידול בהתחייבויות בגין מכשירים פיננסיים נגזרים כתוצאה מהירידה החדה במחירי הדס"ל. מנגד בשל הוצאת עובדים לחל"ת וכתוצאה מקיטון הפעילות, חל קיטון ביתרת הספקים והזכאים ובהתחייבות לעובדים. עתה כשהחברה חוזרת בשלבים לפעילות שתמשך עד 2024 ובהתאם ההכנסות, הסדרי פריסת חובות היא צורך קיומי ולכן הם חייבים להתבצע במהירות האפשרית.