תוצאות הרבעון השני של שנת 2020 הושפעו משמעותית ממשבר הקורונה, בעקבותיו הפסיקה החברה את פעילות הנוסעים הסדירה והוציאה לחל"ת את מרבית עובדיה. מאז פרוץ המשבר נקטה הנהלת החברה בשורה של צעדים לחסכון בעלויות ולשיפור תזרים המזומנים של החברה
בימים אלה נערכת החברה להנפקת מניות בסך של כ-150 מיליון דולר, בהתאם למתווה סיוע של המדינה, שאמור לכלול גם ערבות מדינה לגיוס חוב בסך של כ-250 מיליון דולר
במקביל, חתמה החברה על הסכמי הבראה עם עובדיה (אשר היוו תנאי למתווה הסיוע של המדינה); במסגרת זו סוכם על צמצום מצבת כוח האדם של החברה בכ-2,000 עובדים ובנוסף הפחתות שכר לבעלי שכר גבוה. היקף ההתייעלות הצפוי בהוצאות השכר בתקופת ההסכמים (כ-5 שנים), ותחת הנחה של היקף פעילות של 75% ביחס לפעילות מלאה, צפוי להסתכם לכ-260 מיליון דולר לשנה.
עיקרי תוצאות הרבעון השני של 2020:
- ההכנסות ירדו בכ-74% לכ-152 מיליון דולר, לעומת כ-584 מיליון דולר ברבעון השני אשתקד.
- לצד הירידה בהכנסות החברה הצליחה לצמצמם את הוצאות ההפעלה שלה בכ- 66% , לכ- 161 מיליון דולר.
- החברה רשמה הפסד נקי של כ-105 מיליון דולר, לעומת רווח של כ-0.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
- תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך כ-23 מיליון דולר לעומת תזרים חיובי בסך כ-110 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ברבעון השני של שנת 2020 באו לידי ביטוי המשך השפעותיו של משבר הקורונה.
המגיפה פגעה קשות בכל ענפי הכלכלה בעולם, כאשר סקטור התעופה הוא מהנפגעים הקשים. על פי התחזית עדכנית של יאט"א, נאמדת הירידה בהכנסות חברות התעופה בעקבות המשבר בהיקף של כ-420 מיליארד דולר, וההפסד המצרפי מוערך בכ-84 מיליארד דולר.
המשבר הביא לירידה דרמטית בביקוש לטיסות בהיקפים חסרי תקדים, ובעקבות הנחיות המדינה בקשר למגבלות על תנועת הנוסעים הבינלאומית, ביצעה החברה הפסקה מוחלטת של פעילות טיסות הנוסעים החל מאמצע מרץ 2020.
כל אלה גרמו לפגיעה חדה בפעילותה של אל על ולירידה משמעותית בהכנסותיה, להפסדים כבדים ולמצוקת נזילות קשה, שמחייבת תמיכה ממשלתית בדומה לחברות תעופה אחרות בעולם.
מאז פרוץ המשבר נקטה החברה בשורה של צעדי התייעלות וצעדים לשיפור התזרים:
- החברה צמצמה את פעילותה באופן חד וזאת בהתאם לירידה החדה בביקושים.
- הכנסות החברה מפעילות המטענים גדלו ברבעון השני של השנה בכ-101 מיליון דולר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
- החברה הוציאה את מרבית העובדים לחל"ת.
- בוצעה הפחתת שכר ההנהלה והדירקטוריון בשיעור של 20%.
- נדחו בהסכמה תשלומי חכירה עבור חלק מהמטוסים .
- בוטלו הסכמי חכירה של שני מטוסי 737-800
- הוחזרו לבעליהם 3 מטוסים שהיו מוחכרים בחכירה רטובה.
- נמכרו אחזקות החברה בחברת ממן תמורת כ-15.4 מיליון דולר.
- החברה שחררה עודפים שהצטברו בקופות פיצויים מרכזיות (לאחר שכלל הכספים המגיעים לעובדים הופקדו בקופותיהם האישיות) בהיקף של 262 מ' ש"ח. המהלך בוצע בהסכמה עם המדינה וההסתדרות.
- החברה מכרה במהלך המחצית הראשונה של השנה מנועים ועודפי מלאים תמורת כ-20 מיליון דולר.
- הוקפאו או בוטלו פרויקטים הכרוכים בהשקעות (בין היתר, השקעות בחידוש צי המטוסים, דיגיטל ותשתיות).
בעקבות המשבר החריף, מאחר ואין חברת תעופה היכולה להתמודד בכוחות עצמה עם ההשלכות הכלכליות הנובעות ממנו, מרבית חברות התעופה פנו בבקשת סיוע למדינותיהן ואף קיבלו סיוע , כאמור בהתאם לכך, החברה פנתה אף היא למדינה בבקשה לקבלת סיוע ובחרה את מתווה הסיוע שהציעה המדינה שכלל ערבות מדינה בשיעור של 75% להלוואה בסך 250 מיליון דולר והנפקה בסך 150 מיליון דולר כאשר המדינה התחייבה לרכוש את כל המניות שלא תירכשנה על ידי הציבור. בעקבות האמור, הגישה החברה לרשות ני"ע ביום 6 באוגוסט טיוטת תשקיף מדף והיא ממתינה לקבלת ההיתר לפרסומו.
היות וקיימת עדיין אי ודאות בקשר להשלמת קבלת הסיוע, שהינו חיוני על מנת לאפשר לחברה להתמודד עם השלכות המשבר, בשלב זה קיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי, ובהתאם לכך כוללים הדוחות הכספיים הערה כאמור.
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין:
"אנו נמצאים בעיצומו של משבר חסר תקדים, כזה שלא היה כדוגמתו בכל שנות קיומה של התעופה המסחרית. מרגע פרוץ המשבר החברה הגיבה במהירות על מנת למזער את ההשלכות, בעיקר באמצעות צמצום חד בפעילות, קרי הקטנה חדה של ההוצאות התפעוליות של החברה בדגש על פעילות הנוסעים, כדי להתאימן למציאות החדשה.
החברה הצליחה להרחיב את פעילות המטענים וזאת באמצעות מהלך מהיר של התאמת מטוסי הנוסעים לנשיאת מטען וכן באמצעות הרחבת רשת הנתיבים למטענים ובכלל זה יעדים אליהם לא טסה החברה מעולם. במסגרת זו הוטסו מטענים חיוניים למאבק בקורונה – מכונות הנשמה, תרופות, ציוד מגן, מזון ועוד, לישראל ולמדינות נוספות.
החברה פעלה להוצאת טיסות חילוץ של ישראלים מיעדים רחוקים אליהם הטיסה מורכבת וארוכה תוך התארגנות מהירה של כלל אנשי אל על. כך לראשונה בתולדות המדינה ביצענו טיסות ישירות לאוסטרליה, קולומביה ועוד – אני גאה באנשי אל על ומודה לכל מי שהיה שותף למבצעים הללו.
החברה נערכה לניהול הדוק וקפדני של התזרים בין היתר באמצעות שורה של צעדים פיננסיים שהקלו על החברה מבחינה תזרימית, אך ללא התמיכה הממשלתית לא נוכל להמשיך את פעילותנו העסקית.
החתימה על הסכמי התייעלות עם העובדים חשובה מאוד ולצד הכאב הרב הטמון בפרידה מאנשינו אנו עושים הכל על מנת להבטיח את עתידה של החברה למען אלפים שיוסיפו להיות חלק ממשפחת אל על.
פעילות החברה תלויה ביכולת של המדינות להתגבר על הנגיף, החזרת האמון והביטחון של הלקוחות לטוס והעמדת הסיוע המדינתי. כולנו תקווה כי אלה יתממשו במהרה."
סמנכ"ל הכספים, דגנית פלטי:
"ברבעון השני של 2020 אנו רואים את המשך ההשפעות הקשות של מגיפת הקורונה על החברה, לאור ההפסקה המוחלטת של טיסות הנוסעים הסדירות שלה המתבטאות בהפסד לרבעון של כ-105 מיליון דולר ובהפסד למחצית השנה הראשונה של כ-244 מיליון דולר. זאת, למרות שיפור בפעילות הטסת מטענים. כמו כן, הירידה החדה במחירי הדלק הסילוני, גרמה להוצאות בסך של כ-45 מיליון דולר בגין שווי הוגן שלילי של עסקאות גידור דס"ל. לתקופות עתידיות, בהן הצריכה צפויה להיות נמוכה מהכמות המגודרת בהתאם לתכנית הטיסות המקורית, אשר נזקפו להוצאות המימון של החברה ברבעון.
החברה בצעה מספר מהלכים לשיפור הנזילות, ביניהם: דחייה בהסכמה של תשלומי חכירה, מזכר הבנות לביצוע עסקת "Sell & lease back" של שלושה מטוסים בהיקף של כ-76 מיליון דולר, מימוש האחזקה בממן תמורת כ-15 מיליון דולר, שחרור עודפים מקופות פיצויים מרכזיות ועוד."