מכיוון שנוף תעשיית האירוח משתנה כל הזמן, אפשרויות לינה רבות, שהיו פעם בגדר שחור או לבן, הופכות לאזור אפור יותר ויותר. עבור תיירים ונופשים ברורה ההבחנה בין בתי מלון לדירות נופש להשכרה. אבל צרכנים שבעבר העדיפו לינה במלונות מודעים יותר ויותר לשינויים המתפתחים בענף האירוח. הביקוש הגובר להשכרות מתחמי נופש לטווח קצר עולה בהתמדה. מגיפת הקורונה הפכה למאיץ הגדול ביותר למגמה זו. תיירים ואנשי עסקים הרגישו אז שהשכרת דירות או בתים מספקות דרך בטוחה יותר לנסוע. עם מגע מוגבל, ללא עומס, פחות תנועה ופחות נקודות מגע, נכס מרוהט להשכרה לטווח קצר הפך לפתרון האידיאלי.
הקטגוריה החדשה של מקומות לינה כמו Airbnb מעוררת דאגה בכל הקשור לעתיד מותגי המלונות המבוססים. מקומות לינה לטווח קצר מאפשרים למשתמשים להשכיר חדרים בבתי תושבים או בנכסים גדולים יותר כמו וילות ובתים כדי ליהנות מחוויית אירוח ייחודית יותר, אישית ומכוונת קהילה. מגמה זו תופסת תאוצה מהפופולריות שלה בקרב נוסעים צעירים בני דור המילניום והגידול ב״תיירות עשה זאת בעצמך״ המאפיינת את בני הדור הזה.
בעלי הדירות להשכרה הבינו במהרה את המגמה הזו ואת הפוטנציאל העצום להציע מוצר שיכול לפרוח כתף אל כתף עם בתי מלון. עם עסקים המנוהלים במקצועיות המציעים סטנדרטים גדלים והולכים ועם שאיפה להוות ראי ללינה בבתי מלון, ישראל אינה יוצאת דופן. גם אצלנו מאמינים בעלי הדירות שיש מקום בתעשיית האירוח לעסקי airbnb וגם לבתי מלון. מאידך, המלונות מצידם חוששים שכלכלת השיתוף הזו תפחית את חלקם הכולל בשוק הנסיעות של מחר.
"מחירי המלונות באזורי הביקוש העיקריים בישראל לפני המלחמה הפכו לגבוהים בעולם, בעיקר בתל אביב רבתי ובירושלים. בניית בתי מלון חדשים בישראל אורכת כ-10 שנים מהיום שהיזם חושב על הרעיון עד לפתיחת המלון", מסביר מומחה האירוח והתיירות הישראלי יוסי פישר כשהוא נשאל על הביקוש הגובר המקומי להשכרת דירות. "עם הדומיננטיות של חברות התעופה הלואו קוסט, לא ניתן להצדיק תשלום של 300 אירו עבור שהות של לילה במלון 4 כוכבים. ליזמים מקומיים אין תמריץ להשקיע במלונות ברמת 3 כוכבים. הוצאות עלות הקרקע ועלויות הבנייה מתמרצות את היזמים לבנות בתי מלון ברמות גבוהות של 4-5 כוכבים. במציאות הזו השכרת דירות לטווח קצר היא בסופו של דבר פתרון", הוא אומר.
"נוסעים אמריקאים וקנדים המגיעים לישראל מחפשים אפשרויות לינה לטווח ארוך של 10 ימים במתחם מרווח עם תחושה משפחתית ביתית ולעיתים באזורים בהם מלונות אינם אופציה", אומר אייל לוונטל, מנהל איגוד דירות האירוח לטווח קצר בישראל. "שהייה לטווח ארוך במלונות בחדר אורחים קטן עלולה לגרום לקלאסטרופוביה מצד אחד ויכולה להיות גם הוצאה כספית גדולה מצד שני. השכרות לטווח קצר זולות ב-20-30% בהשוואה למתקנים של מלון בהשוואת מוצר מול מוצר".
אולם בישראל יש בלבול מתמשך בכל האמור בלגיטימיות מגזר האירוח הזה. לכל מדינה יש חוקי שיפוט משלה המגדיר מהי שכירות לטווח קצר. בדרך כלל מוסכם שהשהייה של פחות מחודש (30 יום) בדירה היא המקובלת, אך האורך המרבי יכול להשתנות בהתאם למדינה ולחוקי השיפוט שבה מוצעת ההשכרה. "החוק בישראל אינו קובע בבירור מהם מגורים לטווח קצר. אבל מכיוון ש-15% ממקומות הלינה בישראל לתיירים וטיילים הם השכרות לזמן קצר, פשוט אי אפשר להתעלם מהתרומה שלנו. עם היצע של 7000 יחידות ודירות החלטנו בשנת 2021 להקים איגוד שייצג אותנו. עם 7 מייסדים גדלנו ל-54 חברים ולמעלה מ-400 חברים כיום שמחזיקים ב-70% מהדירות הרלוונטיות. אנו שואפים לאחד 1000 חברים עד השנה הבאה", אומר לוונטל. אמנת שירות מקוונת לחברי האיגוד מציגה סטנדרט גבוה יחסית לאירוח. הבעלים מתחייבים להציע יחידת מיזוג אוויר מרוהטת עם מצעים ושמיכות, ציוד מטבח עם מקרר, מיקרוגל, טוסטר ומכונת אספרסו. מכונת כביסה, מייבש, רדיאטור או תנור חימום וגם אינטרנט הם גם בגדר חובה. זאת במטרה לשווק אווירה ביתית אמיתית.
יזמי הדירות להשכרה חיפשו קשרים בכנסת עם גישה למקבלי ההחלטות בממשלה לצורך הכרה. מי שנרתם לסייע היה פעיל חברתי ומפגין למען מניעת אפליית העצמאיים. מדובר באביר קרא שנבחר לחבר כנסת לפני שנתיים לתקופה קצרה. הוא גם מונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה. "אני עוסק בכלכלה חופשית ועשיתי בעקרון כל שביכולתי כדי לדחוף קדימה שוק עם כמה שפחות רגולציה. הייתי ועדיין בהחלט בעד השכרת דירות לטווח קצר המשולבת בתיירות בישראל. חסמתי גם כל ניסיון של משרד השיכון והבינוי להתערב וגם היום כשאני לא חבר כנסת יותר אני מנצל את כל הקשרים שלי כדי לעזור להם לפרוח", הוא אומר
אבל מה שבאמת שם את המגזר הזה על המפה היו הזוועות של החמאס ב-7 באוקטובר. ברגע שאזרחים נזקקו להתפנות מהישובים והקיבוצים הסמוכים לגבול עזה, הציעו להם בעלי הדירות להשכרה לטווח קצר בכל רחבי הארץ דיור חינם ללא תנאי. "תוך 48 שעות רוב הדירות בישראל היו מלאות עם כ-15,000 אזרחים. תרומה של מיליוני חברי האיגוד שלנו", אומר לוונטל. תוך שבוע, כשהחשב הכללי חתם על הסכם רשמי לפיצוי בתי מלון בגין אירוח המפונים, נותרו בעלי הדירות לטווח קצר בלי כלום. "היינו זקוקים להסבר בנושא והתשובה שקיבלנו מן הגורמים הרשמיים הייתה להפנות את האורחים המתגוררים בדירות שלנו לבתי מלון. עם זאת, מציאות בתי המלון העמוסים לצד תמיכת עיריית שדרות, הממשלה הבינה מהר מאוד כי איגוד דירות האירוח באמת מספקת את הפתרון המתאים", הוא אומר. הסכם רשמי של החשב הכללי עם האיגוד הכולל תכנית פיצויים כספיים נחתם לראשונה. עדות על הכרה דה פקטו למגזר הדירות להשכרה לטווח קצר בישראל.
האם יוזמת ההתנדבות המבורכת ויוצאת הדופן זו לארוח המפונים תוביל לחקיקה לשילוב דירות ההשכרה לטווח קצר בתחום אירוח תיירים וטיילים בישראל?
"דרושה רגולציה ברורה שכן חיובי מיסויי העסקים האלה ועל פעילותם צריכים להיות שקופים. גם הנחיה כמה דירות כאלה יש בבניין חיונית. יש לבחון גם סכנת מחסור בדירות עבור תושבים שצריכים לשכור דירות לטווח ארוך", אומר פישר. "יש להסדיר גם את תחומי הבטיחות והבטחון. אם בניין עם מעלית שאינו עובר בדיקות תחזוקה שנתיות, לא ניתן לאפשר בו דירות להשכרה לטווח קצר. גלאי עשן, דלת אבטחה עם מנעול פנימי חיוניים גם כן", הוא אומר.
הרגולציה בנוגע לדירות להשכרה לטווח קצר עשויה בסופו של דבר לעלות על המפה דווקא עקב המתקפה האכזרית של החמאס. מנוע טראגי ומצער. ענת שיחור-ארונסון, דוברת משרד התיירות אישרה כי "הנושא נמצא על סדר היום של המשרד ולאחר המלחמה תיבחן חקיקה מתאימה".